בין אחדות לאחידות

תגובה לקוראי מקור ראשון בעקבות מאמר  זרים בבית אבא [1] \

מאיר אביטן/ תשע"ד 2014

קריאת תגובת הקוראים - מוסף שבת - מקור ראשון

קריאת המאמר כפי שפורסמה במוסף לשבת - מקור ראשון

אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון. רבים הפונים אלי בעקבות  התעוררותם מן המאמר ובאתי להשיב לפונים אלי. על כן אפתח בגילוי אישי, אנכי נשוי לנוות ביתי דור עשירי לבעל שם טוב, ילדיי  גדלו בין שני עולמות, עולם הישיבות בו נחשפו לעולם אחד ועולם ביתי בו נחשפו למערב ומזרח. כותרת מאמרי הייתה "טובים השניים מן האחד" ומשיקולי עריכה הוחלפה הכותרת "זרים בבית אבא". מגילת הספר בו הופיעו דבריי קצרה מלהכיל את כל הרוח, המחשבות וההלכה למעשה. מה שהבאתי בפניכם, מטרתו לא לבכות את הקיפוח הספרדי, אלא להראות את העולם החסר בישיבות. לא באתי להשוות את  אילו חכמים יש ללמד ומי גדול מהשני, אלא לפתוח צוהר לעולמות מרתקים ומאתגרים הצריכים להיות נגישים וחשופים לילדנו.

בתגובתו של ד"ר חזי כהן, שאל האם ראוי לקדש את המזרחיות של בית אבא על תג ותג? תשובתי לא! אולם  איני רוצה לוותר על תרבות והגות ומחשבה עשירה, מערכת של בקשות ופיוטים הקיימת בתרבות הספרדית. יש צורך בלהכיר את כל העולמות. רק כאשר שני הצדדים חשופים לעולם מרתק ניתן לייצר איזון  השואב מן העולמות. יכול היום אני בבטחה להישען על גזע שורשי העץ ואיני חושש משבירת הענף, כי מאמין בכנפיי השקולות ממזרח וממערב.

בכל שנה במשפחתי לקראת החגים עולה הדיון הבא, היכן מתפללים השנה במניין הספרדי או במניין האשכנזי? ובדור הנוכחי רבים  מתחבטים בו ואשרינו. בני ביתי חשופים לכל מרחב המנגינות והבחירה בידם להיכן להצטרף. מנגינת  ליבה של הגב' עדי כהן, היא מנגינת ליבי לאורך השנים-ההתנתקות מן המשפחה, פעמים אשתי ובני במניין האשכנזי ואנכי ובתי במניין הספרדי ופעמים שנינו בספרדי או באשכנזי. אבל ב"ה מצאנו את מקומנו  בחגים במניין הגרעין בקרית אונו מתלמידי מצפה יריחו, וכך הייתה תפילתם בבית מדרשם ימים ימימה, הסידור האוחזים בידיהם הוא ספרדי ותפילתם מעורבת עם הבריות פעמים ילחשו 'ונתנה תוקף' ופעמים תפילתם תשמע במרומים 'אדון הסליחות'. מה נעימה במציאת הבית המשלב והגוון האישי של כל אחד ואחד  כפי שגם תיאר דר' חזי כהן, ובכך התורה שלימה. אצלנו את השבת מקבלים ב"שלום עליכם" במנגינת קרליבך ואח"כ אשת חיל בסגנון הקלאסי ולסיום שרים בר יוחאי, ופעמים הופכים את מנגינות השירים ובחגים הדבש יישאר על שולחנו עד סוכות ועל זה הדרך.

ועתה לתגובתו של הרב אריה שטרן הטוען שזאת מחיר הגאולה!...צר לי עליך אחי שמחיר הגאולה שאתה משלם הוא ההברה האשכנזית, אולם, עולם של מחשבה והגות וספרות עשירה נחשכה ממני ומבניי. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, גייס את כוחו בכדי להכניס את כל עדת הספרדים מכל מושבותיהם לכור היתוך אחד, מהלך זה גבה מחיר יקר מקהילות המגרב ואחרים, הרב יוסף  משאש זצ"ל ובני עלייה זו יכולו לעמוד מנגד מול הרב עובדיה יוסף וביקשו להחזיר עטרה אחרת ליושנה. אבל זה כבר עניין פנימי אצל הספרדים (ועניין למאמר אחר), כמקביל לעניין הפנימי אצל האשכנזים כפי שציין הרב אריה שטרן. ואין לי אלא להשיב על מחיר הגאולה דווקא מן חכמי קהילות אשכנז, וכך הם דברי הרש"ר הירש, מחיר הגאולה לשיטתו!  

"אחד היה ישראל אבינו; אולם גם כשהיו צאצאיו ששים רבוא גברים, עדיין היו כולם חברים של "בית אחד", בנים של "איש אחד"; עדיין חותמת אחת טבועה בליבם ובנפשם; והם מעבירים מדור לדור את המורשה שבידיהם- של תפקיד אחד ושל גורל אחד. אולם במסגרת האחדות היסודית הזאת- ובעצם השפעתה- שומרים ומטפחים רב- גווניות של תכונות, המיוחדות לשבטים ולמשפחות... הייעוד האחד המשותף לכל אדם יוגשם על ידי כל פרט – למרות ייחודו; הוא יוגשם ברב- גווניות של סגולות ותכונות אופי, של מקצועות ועמדות חיים; והגשמה זו תהיה למופת לכלל המין האנושי. כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יעבדו את התפקיד המשותף של בית ישראל; ויעצבוהו ויחנכו לו את בניהם ויורישוהו לבניהם.

 

(רש"ר הירש בד"ה לבית אבותם ספר במדבר)

זאת הגאולה הראויה! איני מבקש כור היתוך ולא אחידות, אלא דורש קשת רחבה של גוונים. מערכת ספרי הרב יוסף משאש זצ"ל, מלאה בתשובותיו על היופי שבמנהגים על הגוונים הייחודים והפאר שהם מעניקים, ופשוט הוא מלצטטו. בטוחני שהרב  אריה שטרן מכיר  את דברי הרב קוק 'שני בתי ישראל':

"לחקור כל אחד בעומק ברוחו בעומק, ולהתבונן עד מקום שהיד מגעת ברוח השונה ממנו למען יתמלא על ידו את החסר לו עד שהספרדיות והאשכנזיות תשפיע זו על זו" (מאמרי הראי"ה א')

דבריו של הרב קוק מבטאים את רחשי ליבה הגב' עדי כהן, ויתרה מכך אין מקום להקמת ישיבות ספרדיות, אלא מקום החותר לעולם שלם ואמיתי.  ואולי קמעא ממחשבת הרב (סלובייציק), במאמרו "ימי זיכרון" המציין  שערכו של עם ישראל הוא דווקא מהניגודים שבתוכו:

"כל המתח שבין בניו של יעקב, שהתגלה בשיאו במכירת יוסף, מקורו בשוני ובניגודים וברב גוניות של תכונות שהטביע הבורא בחטיבת שבטי ישראל. נראה שעדיפה לפניו החטיבה האחת השלמה, המשובצת והמורכבת, על פני חטיבה פשוטה ומשעממת. אומה שלמה המצויה באחדות גמורה, בפשטות מוחלטת, וחיה את חייב באופן חד גוני, תחסר כוח יוצא. אך ורק בתוך תנאים של רב גוניות והתמודדות איכותית פנימית זוכה אומה לגלות את תפארתה...  לכן גרם בורא עולם שתתגלע מחלוקת בין יוסף ואחיו, שחידדה עוד יותר את התכונות האינדבידואליות של כל אחד מן האחים . אם אחים חיים בשלום, הרי הם מתבוללים זה בתוך זה ומטשטים, קמעא קמעא את הקווים המיוחדים שלהם."  (ימי זיכרון, עמ' 61-62).

דברים אלו לא נכתבו ע"י חכמי קהילות הספרדים !

לעניין 'כח דהיתרא', מן המקובלות עד הדור האחרון שנטיית הפסיקה הספרדית להקל, והרי די לך להעמיד למבחן קל את שמירת שבת כהלכתה מול ילקוט יוסף.

ובחותם דבריי, רבים מן הכותבים שאול שאלוני מה אפשר לעשות? לכולם השבתי קצרה שהיא ארוכה והיא אחת. אמור לי מה ספרייתך בביתך? מה אוצר הספרים שלך? כמה מהן מחכמי הספרד בדור האחרון או אחורה קמעא יושבים בין ספריך? על כן  בראשונה אזן את הספרים בספרייתך, צרף אליהם חברים מהמגרב וקרא בהם, חשוף את תבונותיהם, מחשבותיהם ולשונם והם ישקעו בלבך. כאשר תתיישר דעתך ומחשבתך סדורה, תוכל לחשוף אל תבונתך, שורשיך ואת לימודיך לתלמידך ולסביבתך. שח אני לכם את מעשיי ממוכר הספרים בבני ברק, כאשר ביקשתהו שו"ת מקווה המים של הרב משה מלכה זצ"ל, וחנותו עמוסה לעייפה בכל השותי"ם הרבים אבל אין. ניסיתי אולי שו"ת שמש ומגן, אבל גם זה אין. והחלטתי לעשות מעשה, כל שבוע שלחתי חבר שישאל אם יש באמתחתו את הסדרות הנ"ל, וכך שבוע אחר שבוע, מוכר הספרים  ראה כי יש ביקוש ואכן החליט להביאו. לאחר חודש כשנכנסתי ושאלתי לשו"ת הנ"ל  אורו עיניו. כעת יכול לומר לבני "הבא לי מן הספרייה את השו"ת  שמש ומגן  או מקווה המים, או החזר בבקשה את אורות, או את הרש"ר הירש"  ואסיים בדבריו של הרב שלום משאש, על שאלה שנשאל בעניין מה שנהגו לכתוב ראשי  תיבות ס"ט :

"...ידידי הטוב הדבר פשוט וגם ברור אצלנו שהכוונה סיפי הטב, ר"ל שאחריתו יהיה טוב...ורק פירוש ספרדי טהור יצא מהמקנטרים שרוצים לעשות פירוד בין הספרדים והאשכנזים, ובאמת כל ישראל קדושים וטהורים הם בני אברהם יצחק ויעקב, אין בניהם כמלא נימה."(שו"ת שמש ומגן חלק ד, סימן יד 

אכן עולמות  מרתקים.

 

[1] פורסם במקור ראשון שבת לך לך תשע"ד- 2014  בשם "זרים בבית אבא"