חלק א: מרוקו - תחילת קורות חייו של רבי מסעוד מנחם זצ"ל - רב המושב אביבים

פרקי חיים  של רבי מסעוד מנחם זצ"ל במרוקו  . 

מקום הולדתו  - "וארזאזאת"

במרכז מרוקו, מדרום להרי האטלס שוכנת העיר וארזאזאת', העיר הוקמה על ידי הצרפתים בשנת תרפ"ח (1928) לצד יישוב עתיק יותר בשם תאורירת, הנמצא בצומת דרכים חשוב, בין הערים אגאדיר, מרקש, זגורה וא-רשידיה.

במשך זמן רב, העיר היה ורזאזאת נקודת מעבר קטנה עבור סוחרים אפריקאים בדרכם לצפון מרוקו ואירופה. שמו בא מביטוי ברברי שפירושו "בלי רעש" או "בלי בלבול".

לצידה של וארזאזאת שכנו מספר כפרים ועיירות קטנות ששכנו לפרבריה הקרובים והמרוחקים, אחד מן הכפרים נקרא גסאת, במקום זה שכנו בעיקר משפחות יהודיות שרובם היו בני משפחה.

בכפר זה גרו רבי משה ז"ל למשפחת מנחם שבנה את ביתו יחד עם מרת תמו ע"ה, המשפחה הייתה משפחת סוחרים אמידה, אולם, אמונתם בבורא עולם הייתה יוקדת בליבם, ומשום כך אהבת התורה ותלמידי חכמים הייתה מנת חלקם.

ג' בנים וד' בנות נולדו לרבי משה ז"ל ורעייתו מרת תמו ע"ה, הבכור רבי שמעון זצ"ל, ורבי ניסים, רבי מסעוד זצ"ל שהיה צעיר האחים, והבנות מרת עליה, מרת שמחה, מרת רחל ומרת סוליקה.

בשנת תרצ"ז (1937) נולד לזוג ילדם השביעי, בן הזקונים, רצונם היה לקרוא לרך הנולד 'דוד', וכך היה בליבם, אולם ביום בו היה צריך להכניס את הרך הנימול בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, הגיע למקום מגורם רב צדיק ממשפחת עראמה מהעיר סכורא ואמר להם שיקראו לילד בשם צדיק ממשפחתו הקדושה שנקרא רבי מסעוד עראמה זיע"א, ההורים ביטלו רצונם מפני רצון הצדיק ואכן בשעת הברית נקרא הילד בשם 'מסעוד'.

הגה"ק רבי מסעוד עראמה זיע"א

לחיבת הקודש, שעל שמו נקרא שמו של רבי מסעוד מנחם זצ"ל, נזכיר קצת מתולדותיו של רבי מסעוד עראמה זיע"א.

רבי מסעוד עראמה זי"ע חי ופעל בעיר סכורה, על פי מסורת בידי המשפחה מוצאה מספרד שקודם הגירוש והם מצאצאיו של בעל העקידה רבי יצחק עראמה זיע"א שנקרא בעל העקידה ע"ש ספרו המפורסם "עקידת יצחק", רבי מסעוד עראמה זי"ע נולד לאביו רבי יוסף זי"ע, שורש משפחה זו בעיר סכורא מתחיל מרבי מסעוד שהגיע למקום זה.

רבי מסעוד עראמה חי ופעל בתקופתו של מרן רבי יעקב אביחצירא זיע"א, שכן מוזכר שם זה בתקופה זו, בספר "מעשה ניסים" על רבי יעקב זיע"א הובא סיפור שסיפרו לסידנא בבא סאלי שאירע עם רבי יעקב זי"ע שרבי מסעוד עראמה היה עד לו. במכון 'בן צבי' ישנו כת"י העתקת פס"ד מעיר מראקש שחתום שם שהמעתיק הוא רבי מסעוד עראמה מסכן, שנת תרמ"א.

בנו הוא הגה"ק רבי דוד עראמה זיע"א, שהיה פועל ישועות ומקובל אלוהי. משפחה עראמה מתקופת רבי מסעוד עראמה פעלה בעיקר בסכורא ואגפיה עד עלייתם לארץ הקודש.

האוהל על ציונם של הקדושים לבית עראמה בהם מציק הגה"ק רבי מסעוד עראמה זי"ע שע"ש נקרא רבי מסעוד וצ"ל. אירת עראמה' הסמוך לסכורא

אם הבנים שמחה - מרת תמו מנחם ע"ה

האם, שאהבה תורה, עז היה רצונה וחפצה שיגדלו בניה לתורה ולמצות ומעשים טובים. חיפשה להביא רב ומורה על מנת שילמד את בניה תורה. ללימוד זה צירפה האם עוד כמה מבני הכפר ומכפרים נוספים באזור, על מנת שיהיה הלימוד בצוותא. לתלמידים שצורפו ללימוד, דאגה האם לכל מחסורם כאילו היו בניה.

וכך זכתה האם, שבה גדלו בניה לתורה ולמצוות והיו לתלמידי חכמים, שיגיעת התורה ועמלה היו מנת חלקם. הבן הבכור, רבי שמעון זצ"ל זכה ולמד בפי הגה"ק רבי מנחם הכהן זצ"ל (ראס ישיבת "עץ חיים" בסכורא, ורבים מת"ח האיזור היו תלמידיו, היה חסידא קדישא), רבי מסעוד זצ"ל למד מפי הגה"צ רבי ישועה פרץ זצ"ל א (שהיה סבו של ר' שאול פרץ ז"ל ממושב אביבים), ומרבי דוד סויסה זצ"ל ועוד.

שמחת הנישואין

ביום חמישי י"ח אדר ב' תשי"ז (1957) נישא רבי רחל (רשל) תחי' שהייתה בת משפחת קדושים מיוחסת, ממשפחת ואזאנה, מצאצאי המקובל הכלובין רבי אברהם וואזנה זיע"א.

רבי אברהם זיע"א היה אבי שושלת משפחת ואזאנא מאזור וארזאזאת, ע"פ המסורת היה רבי אברהם שלוחא דרבנן (שד"ר) מארץ הקודש למרוקו. רבי אברהם נלב"ע ונטמן בבית החיים על יד הכפר "איית בולדאל" הנמצא בין סכורא לוארזאזאת, הוא נודע בשם "בעל הארי", יש לציין שיום הילולתו לא נודע.

שמחת החתונה התקיימה כמיטב המסורת ונערכה שבעה ימים ולילות, אולם ראוי לציין שחתונתו של רבי מסעוד הייתה יחד עם עור שלושה זוגות שהתחתנו יחד איתם באותו היום ובאותו המקום. כך שהייתה זו שמחה של משפחות רבות.

בשטר הכתובה חתומים רבי מרדכי אביטן זצ"ל  ורבי יעקב אפללו זצ"ל.

לימודיו והכשרתו התורנית של רבי מסעוד מנחםבמרוקו  

מלימוד להוראה בחב"ד ובאליאנס

בשנת תשי"ג, (1953) כשהיה רבי מסעוד כבן ט"ז בלבד החל ללמד במוסדות "אוהלי יוסף יצחק", מייסודו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק זיע"א מליובאביטש ששלח למרוקו את תלמידיו לפתוח מקומות של תורה, וכך רבי מסעוד התחיל ללמד תחת  מוסדות אלו שהיו בהנהגת הרה"ח רבי שלמה מטוסוב זצ"ל. את מלאכתו זו, ללמד את ילדי ישראל תורה המשיך עד שנת תשכ"ג (1963), בה החל את עלייתו לארץ הקודש, בד בבד אף לימד ברשת החינוך "אליאנס", שם לימד תורה ךעברית בשיטת שינון.

יורה יורה

כשנה לאחר מכן ביום ל' שבט תשי"ח (20 בפברואר 1958), הוסמך רבי מסעוד לשו"ב (שוחט ובודק) ע"י הגאון הגדול רבי מכלוף אביחצירא זצ"ל שכיהן כרב ראשי וראב"ד בעיר מראכש, ומצאו בקי בהשחזה והרגשה והעניק לו תעודת שחיטה. על תעודה זו חתם לאחר כשלושים שנה גם הגאון הגדול רבי שלום משאש זצ"ל עת ששימש כראב"ד וכרבה הראשי של עיר הקודש ירושלים תובב"א.

ביום ד' תמוז תש"כ (1960) רבי מסעוד נבחן כשו"ב גם אצל הגאון רבי שאול אבן דנאן זצ"ל שהיה ראש אבות בתי הדין במרוקו, בעיר רבאט, וכן ע"י האב"ד הגאון רבי מיכאל יששכר אנקוה זצ"ל (בנו של 'המלאך רפאל' הגה"ק רבי רפאל אנקוה זיע"א) והגאון רבי שמעון כהן זצ"לי.

רבי מסעוד לא עצר לידיו אף לא לרגע אחד, ובכל הזדמנות שנקרתה לפניו היה נבחן שוב ושוב אצל רבנים מרבני מרוקו, וכך גם לאחר עלייתו לארץ הקודש עמד למבחן אף אצל רבני ארץ ישראל, וכך יצא שרבי מסעוד החזיק תעודות הסמכה רבות. על תעודה זו שקיבל ברבאט חתמו לאחר מכן עוד רבנים, בהם הג"ר מכלוף אביחצירא זצ"ל,  הג"ר שלום משאש זצ"ל, ויבדל"א הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א.

רבותיו הקדושים

רבי מסעוד זכה ולמד באופן פרטי מפי הגה"צ רבי ישועה פרץ זיע"א? (סבו של ר' שאול פרץ זצ"ל מאביבים) שהיה ת"ח עצום מהעיר סכורא שהגיע ללמד ילדים בגסאת ולימד תלמידים רבים, אולם רבי מסעוד למד אצלו באופן פרטי, וכך למד אצלו מסכתות ברכות וקידושין וכן הלכות שחיטה.

הרה"ג יוסף חיים דאבדא שליט"א הביא (סכורא וחכמיה עמו' 96) בשמו של רבי מסעוד זצ"ל, שבזמן שרבי ישועה פרץ זצ"ל שימש כמלמד ילדים בגסאת בשעות הבוקר, היה לומד עימו רבי מסעוד בבית או בבית הכנסת בשעות הערב או קודם עלות השחר, או בשעות הצהריים.

עוד כתב בספר "סכורא וחכמיה" (עמוד 9) שלאחר מכן למד רבי מסעוד מסכת חולין והלכות שחיטה וטריפות אצל רבי דוד סויסה כשורי שהיה צמוד לסכרא יחד עמו למר רבי רפאל סויסה שליט"א מצור שלום. ובשם רבי דוד ואקראט שליט"א (מחכמי ורבני סכרא) כתב שם, שהיה לימודם יום ולילה, עד שהלכו להיבחן הלכות אלו בעיר רבאט. וכן סיפר רבי רפאל שלמדו כך שישה חודשים ספר רבי דוד זצ"ל, עד שהלכו להיבחן, והדגיש העניין שלמדו יומם ולילה בשישה חודשים אלו.

בתוך  כתביו  ומסמכיו של רבי מסעוד זצ"ל נמצא ספר שלם בכתב יד קדום של הלכות שחיטה וטריפות, ספר כתב יד זה היה מצוי ברשותם של לומדי תורה בארצות המערב שהיו מעתיקים לעצמם את כל הלכות שחיטה וטריפות בקיצור עם טעמיה. אצל רבי מסעוד נמצא ספר זה שכנראה הועתק על ידי רבי משה לוי זצ"ל, שהיה בן משפחתו של רבי מסעוד, ויש לשער שמתוך ספר זה היה לומד ומשנן רבי מסעוד את הלכות אלו.

מבקש להוסיף  על דבריהם הקטן מאיר בן רבי מרדכי אביטן 

כבן לרבי מרדכי אביטן שהיה גיסו ונשוי לאחות רבי מסעוד  רחל, מו"ר אבי עליו היה מאחרוני לומדי השחיטה אצל רבי מנחם הכהן זצוק"ל זיע"א ( 1857-1937)  נפטר כא' באייר תרצ"ז אחד מחכמי הדור בנגלה ובנסתר אשר  עמד בראש ישיבת "עץ החיים" בעיר המחוז סקורא שבמרוקו הסמוכה לעיר וורזאזת. בישיבת עץ החיים הוכשרו רבנים לתפקידים של שו"ב. סדר הלימוד עמד על חצי שנה גמרא וחצי שנה דינים וכן עסקו עוד בתורת הקבלה. 

אבי רבי מרדכי וכן אחיו של רבי מסעוד  זצ"ל רבי שמעון מנחם זצ"ל  היו תלמידיו של רבי מנחם הכהן, בספריית אבי נמצאו כתבי יד של סיכום הלכות הן של אבי והן של רבי  שמעון מנחם.

אולם בחלק מכתבי היד של אבי בהלכות שחיטה נמצאו דפים של  רבי מסעוד שהיה צעיר  כ-20 שנה  בהם הוא כותב את  לימודיו  בענייני השחיטה, כן שמעתי מדודי רבי מסעוד שאבא היה גם חוזר איתו על עניני השחיטה ולראיה נמצאו כ 15 דפי לימוד בהלכות שחיטה שכתב רבי מסעוד מנחם זצ"ל, 

ראו שער ראשון של כתיבתו צ רבי מסעוד ופותח "אתחיל לכתוב שחיטה וטריפות הזן כל בריותיו.... והדף האחרון של הכתב בחתימת ידו  ע"ה מסעוד מנחם