קורות חייו של רבי מרדכי אביטן

קורות חייו של והגותו התורנית

רבי מרדכי אביטן זצ"ל

תרע"ז – תשס"ז 1917- 2007

חכם, שוחט ובודק ורב קהילה

רבי מורדכי אביטן נולד בשנת תרע"ז (1917) במרוקו בעיר טונדוס, לאמו רחל ואביו יצחק שהיה איש תורה ועמל למחייתו כמגדל כוורות. עוד בינקותו ינק רבי מורדכי את רזי התורה מאביו. (כתב את שמו כך עם ו', בהמשך הסיבה לכתיבתו)

בהיותו נער התחבבה עליו התורה ואת כל זמנו הקדיש ללימוד התורה. התפרסם ברבים בחוכמתו, בחריפותו ובתפיסה טובה בהבנת התורה לעומק ולא להסתפק בפשט בלבד. את המשך למודיו עשה בישיבת "תלמוד תורה" במרקש, ואחר כך בעיר סקורה ובעיר רסאט.

ימים ולילות של תורה

הקדיש ימיו בצעירותו לתורה, הוסמך לרב ושוחט יחד עם תלמידים נוספים. היה מבין הלומדים שבלטו בבקיאותם , נהג ללמוד שעות רבות. רבי מורדכי הוסמך בשנת תרצ"ה (1935) וקיבל את תעודת הסמכה בהיותו בערך בן שמונה עשרה שנה מאחד מחכמי הדור בנגלה ובנסתר רבי מנחם הכהן זצוק"ל זיע"א ( 1857-1937) אשר עמד בראש ישיבת "עץ החיים" בעיר המחוז סקורא שבמרוקו הסמוכה לעיר וורזאזת. בישיבת עץ החיים הוכשרו רבנים לתפקידים של שו"ב. סדר הלימוד עמד על חצי שנה גמרא וחצי שנה דינים וכן עסקו עוד בתורת הקבלה.

תעודת הסמיכה של רבי מורדכי אשר מרבי מנחם הכהן מרתקת מאוד, בתעודה מתוארת הבחינות והבדיקות שעבר ולבסוף חותם רבי מנחם הכהן על תעודת הסמיכה (יחד עם חכם נוסף). "ע"ה מנחם הכהן חדאד סי"ט מגולי ירושת"ו" (עבד ה' מנחם הכהן חדאד, ספיה ייטב מגולי ירושלים תבנה ותכונן). למה מגולי ירושלים? נעמוד על כך בהמשך.תעודת ההסמכה על ידי הרב מנחם הכהן

רב קהילה שוחט, עוסק בנגלה ונסתר ואיש מלאכה.

בכתבים שנשתיירו נמצא ספר העוסק בהלכות שחיטה ומנהגים בו חתם את ספרו כך : "..טעמי שחיטה ביום שישי בשבת קודש 26 יום לח' אדר וצרת בכסף בידך לפ"ק כתבתי אותם אני מרדכי אבטאן ולכותב ולקורא בהם תן מנוחה ויזכו ימיו כימי נוח...והלומד בהם ישמח עד ביאת גואל לישראל ...

לאחר מכן המשיך את לימודיו בנגלה ובנסתר ושמש בקהילה. ובשנת 1940 נשא את רחל ונולדו לו שבעה ילדים במרוקו ועוד חמישה ילדים בארץ ישראל. עם השנים הלך ונעשה לאדם גדול בתורה ונתמנה לרב שליח ציבור , שוחט ובודק בעיר רסאט.

בכל ימיו בין רבנים שאב רבי מרדכי כוחות להוסיף וללמוד שוב ושוב גמרא, משנה ,זוהר והלכות והיה נהנה מכל לימוד ודבר שבקדושה. יום יום היו על שפתיו פסוקי תהילים ופרקים שלמים מן התלמוד שהוסיף ושנן בהם שוב ושוב. בזכות שעות רבות של לימוד תורה וחיים בקדושה וטהרה זכה ר' מרדכי לברך ולעזור ליהודים רבים שנושעו וראו נפלאות בזכות ברכותיו ולא מעט נשים עקרות נושעו בזכות ברכתו. עוד בהיותו במרוקו ארץ לידתו יצא שמעו של רבי מרדכי למרחוק, כמייעץ לאנשים בנושאים רבים ומסייע לחולים ונזקקים בכל צרה. בחוכמתו הרבה וידיעותיו המקיפות בנגלה ובנסתר עשה שימוש יומיומי בסיוע לבני הקהילה. למחייתו עסק במסחר. הוא רכש חנות קטנה בסיוע כספי מצד המשפחה המורחבת וכך התפרנס במהלך חייו במרוקו. בימי שני וחמישי נהג לצאת לשוק ושם למכור את מרכולתו, אולם במקביל למסחרו, לימוד התורה לא מש מידו . ובכל שעה פנויה ובכל דקה ניצל את הזמן ללימוד תורה- חקר, דרש ושינן בתורה, עיין בגמרא ובמשנה, בכתבי הרמב"ם, בזוהר ועוד. עם השנים הלך ונעשה לאדם גדול בתורה בנגלה ובנסתר, נתמנה לרב שליח ציבור, שוחט ובודק בעיר רסאט. היה כותב קמיעות עוד בהיותו במרוקו לסיוע לאנשים ונמצאו בין כתביו מספר קמיעות. אך מיום עלותו ארצה קיבל עליו שלא לעסוק עוד בכתיבת קמיעות, אלא להקדיש עצמו ללימוד תורה, להשפיע ולסייע לילדיו ומשפחתו.

בני המשפחה ידעו על פעולות בודדות בהם פעל הרב לרפואת ילד במצב קשה , פקידת בן זכר ואירועים חריגים במשפחה, אולם רבי מרדכי דחה בכל תוקף מבקשת הרבים לכתיבת קמעות והשיב בשלילה לכל מבקש.

געגועיו לארץ ישראל היו רבים ולפני העלייה ארצה עברו לגור בקזבלנקה וחיכה במשך שנתיים עד לקבלת אישור עליה. בשנת 1962 עלה לארץ ישראל באניה לנמל החוף גיבראטל ומשם לארץ ישראל אל העיר באר שבע.

תורה ומלאכה

השקפת עולם ותורתם של חכמי צפון אפריקה הייתה רוח הדוחפת ומכוונת את האדם ללימוד תורה ולהשקיע בתורה, אולם כל אדם היה משתדל לשלב את תורתו במלאכתו. את הרוח הספרדית של שילוב תורה ועבודה יצק בדברו הרמב"ם אשר האירה תורתו ביושבו בארץ המערב וכך כתב בספרו הלכות ת"ת, פרק ג' סעיף י' :

"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא – לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: "כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם". ועוד ציוו ואמרו: "לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם". ועוד ציוו ואמרו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות".

לרוח אבותיו נמנע מלהיות בתפקידי שררה עם שכר, ומעולם לא קיבל עבור תפקידו שכר והיה עושה זאת ללא מטרת רווח, את פרנסתו הביא כסוחר בחנות מכולת וכן הפעיל טחנת קמח במקביל לתפקידו בקהילה כרב, שליח ציבור ושוחט.

בארץ ישראל בשנותיו הראשונות התפרנס מיגיע כפיו למרות שהוצעו לו הצעות לשרת ברבנות בבאר שבע, אך ברח מן הכבוד. לאחר ימים, המשיך כימיו במרוקו ופתח לו חנות שממנה פרנס את משפחתו הברוכה. במקביל כל פעילותו כרב בקהילה, דורש בתורה שוחט עשה בהתנדבות ללא קבלת שכר. תושבי השכונה זוכרים כיצד היו נכנסים לחנותו של ר' מרדכי ותמיד תמיד ראשו טמון עמוק בתוך ספר הזוהר או בקריאת 'חוק לישראל'. גם בשעת העבודה היה שקוע בלימוד תורה, גופו היה בחנות אך ראשו מונח בסוגיות בגמרא או בשינון פרקי תהילים בבחינת "תורתו קבע ומלאכתו ארעי ". יכולת הלימוד המופלאה שבה זכה סייעה לו במשך השנים לדעת ולזכור בעל פה את לימודי התורה, זיכרון צילומי נדיר של כל אות, שליטתו בנגלה ובנסתר ובידיעת הש"ס המשנה ומפרשיה בעל פה, בזמן לימודיו כאשר כהו עיניו היה רבי מרדכי מלמד את בני החבורה שלו בע"פ ללא ספר בלימוד המשנה על מפרשיה וכן בלימוד הגמרא.

וכך היה סדר יומו

עוד בחצות לילה שהשכים לעורר את השחר בתיקון חצות ולאחר מכן התפלל במניין עם הנץ ועסק בלימוד בחוק לישראל ובתלמוד. לאחר התפילה ניגש לפתוח את חנות המכולת ולאורך שנים ניצל כל רגע קט שלא היו אנשים בחנות. היה מספיק ללמוד מן הפרשה, עם ביאוריהם של אור החיים, האלשיך הקדוש ומ"ב פירושים לתורה, עבר ללימוד משנה , גמרא ולימוד בזוהר וספרי חסידות.

לאחר מנוחת צהרים היה חוזר למכולת לזמן קצר ולאחר מכן היה לומד תורה בחברותא עם רבי חיים שושנה זצ"ל, (רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו. כיהן כדיין בבית הדין בקזבלנקה וכרב העיר דמנאת) ודורש בקהילה.

לאחר תפילת ערבית היה חוזר לביתו ולקראת השעה שמונה בערב היה יושב ללימוד קבוע בגמרא עם תלמידו ר' יצחק, ועסקו בלימוד גמרא. בסיום הלימוד היה יושב לארוחת ערב ומיד לאחריה לימוד משנה.

יום שבת היה יום כפול ומוכפל בלימוד תורה, והיה מקדיש את השבת למיעוט שינה ורובו לתורה לימוד באור החיים, האלשיך בעלי החסידות ועוד . הוא העביר שיעורים רבים מאוד, אחד מן השיעורים הותיקים שהתקיים במשך ארבעים שנה בביתו שיעור משנה קבוע למשך שעתיים לאחר תפילת שחרית מוקדמת של שבת, בין מנחה לערבית היה מעביר שיעורים בבית הכנסת, בצאת השבת היה מקדיש את זמנו ללימוד בזוהר עם חברו לתורה רבי מנחם גבאי זצ"ל (שימש כראש ישיבה ודיין במרוקו וכיהן כראש מחלקת הכשרות בעיר באר שבע)

בקהילה היה מרביץ תורה החל בשיעורי בוקר, שיעורים אחה"צ, בערבי שבתות וחגים ובכל זמן פנוי דרש להקדיש זמן ללימוד תורה. בתקופת חודש אלול היה יוצא למסע דרשות בין בתי כנסיות להעביר דרשות לקראת הימים הנוראים.

רוב מסחרו היה משולש חלקו למאכל ומשתה, חלקו לבגדים ואחזקת בית וחלקו לצדקה ומעשה חסד רבים ממעשי החסד היו נסתרים מן הכל והיה משתדל לעשות חסד בצנעה. הוא נתן ללא מעט אנשים לקנות בהקפה למרות שלא שילמו. כמו כן הוא בעצמו היה דואג להעביר מוצרים לנזקקים, בבית הכנסת בו התפלל, דאג שחלק מן הכספים יועברו ללומדי תורה, והיה מקפיד להעביר כספים לישיבות ולאברכי ישיבות. יחד עם מספר חברים הקימו גמ"ח לסיוע לחתנים ודאגו לכל מחסורם, הגדיל לעשות בחסדיו שהיה הוא בעצמו הולך עם החתן לתופר בכדי שיתפרו לחתן את המיטב שבבגדים. מסירותו למען הזולת בין ציבור ובין יחיד הייתה גדולה עד מאוד.

אור החיים הקדוש

תורת אור החיים הקדוש הייתה טבועה בו, ונשמתו מצור מחצבתו של אור החיים הקדוש, לחיבור הנפשי העמוק של אבינו עם אור החיים הקדוש ונפשו קשורה בנפשו. היא הייתה משאת הנפש שלו, הוא למד והחכים מתורתו בכל עת עד כי ידע תורתו בעל פה.

דרך זו שסלל ר' חיים בפירושו עושה את הלימוד ב"אור החיים" יותר מסתם לימוד לשם הבנת פרשת השבוע. היא נותנת לידי הלומד שפע רעיונות, עצות ודברי חיזוק בדרך עבודת השם המדברים אל לבו של אדם, דברי מוסר המדריכים אותו כיצד לשפר דרכיו ולסגל לעצמו מידות טובות, לנטוע בלבו אמונות אמיתיות ולהעמיק את רגשותיו הדתיים. מתוך ראייה זו נטע בנפשו את מידותיו אשר הפיץ אור החיים הקדוש.

תורה: הערך הגבוה ביותר בסולם הערכים של אור החיים הקדוש הוא העיסוק בתורה ומתוך כך אימץ רבי מורדכי תורה זו והיה עסוק בה אף בעת מלאכתו והיתה תורתו עיקר ומלאכתו עראי כפי הנהגותיו של אור החיים.

סוד: בפירושו על התורה שילב רבי חיים בן עטר בדבריו, עקרונות בתפיסתו הקבלית ובלא מעט מביא פירושים מעולם הקבלה הידועים לאנשי סוד כך היה רבי מורדכי שולט ברזי הקבלה עוד משבתו במרוקו אצל רבו הרב מנחם הכהן, ספר הזוהר היה מונח בידיו שעות רבות, עסק בנסתר עם חברו לתורה רבי מנחם גבאי זצ"ל.

הסתפקות במועט: רבי חיים בן עטר סבר שיש לחיות בסגפנות וכן כתב "רוח נכון, לכוון דעתי להרחיק דברי חול ותענוגי עולם הזה כי הם דברים הפוגמים מעיקרם". על דרך זו היה רבי מורדכי חי בצניעות מעולם לא נדרש לחומריות הסתפק במעט, היה מקפיד לאורך שנים לצום בימים שני וחמישי כאנשי מעשה, חי בספגנות לאורך ימיו ובצניעות יתירה.

ארץ ישראל: לרבי חיים בן עטר ידועה חיבתו הרבה לארץ-ישראל, ולא רק שהדגיש את מעלת ארץ ישראל אלא אף עלה לארץ ישראל. רבי מורדכי בהיותו במרוקו כשהוא כותב הוא מציין בכל מקום את תפילתו וערגתו לעלות לארץ ישראל וכך כך אבי זוכה ועולה לארץ, מעולם לא דיבר דבר רע על ארץ ישראל, והיה משבח על הליכתו בארץ ישראל והליכתו בעיר בה התהלך אברהם אבינו – באר שבע.

תוכחה ומוסר: רבינו אור החיים הקדוש שילב בפירושו דברי תוכחה ומוסר, מטרתו הייתה לא רק לעזור להבנת התורה, אלא גם לקרב את האדם לדרך ה' וכך כתב: "לא תראה את שור אחיך... נידחים" ... כי תראה אותם נידחים מן הדרך הישרה, אל תתעלם מהם, אלא "השב", השתדל להחזירם בתשובה, להשיבם לאחיך, דהיינו להקב"ה. רבים ממכירי רבי מורדכי מיינים את תכונתו התקפיה בענייני תורה והיה מוכיח את האנשים ומשיבם על דרך הישר, היה מעיר ללא חשש ואומר את אמת התורה ולא חשש לכבודו.

בחתימתו היה של רבי מורדכי היה חותם כך : מורדכי בגימטריה 280, אור החיים בגימטריה 280.

פטירתו: ומתוך שנפשו קשורה בנפשו של אור החיים נפטר רבי מורדכי בליל שבת קודש(יד תמוז) ויום קבורתו חלה במוצאי שבת קודש ט"ו תמוז – יום הילולתו של אור החיים הקדוש.

אהבת הארץ והמדינה:

נר לרגליהם של אבותיי ובני המערב, הוא אהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל. עוד בהיותם בגלות חתמו את תפילתם לעלייה לארץ ישראל. בשבתו במרוקו היה מסיים כל דרשה: "יהי רצון שיהיו דברים אלו נחת רוח ליוצרנו ויעלנו לארצנו במהרה בימנו אמן כן יהי רצון". חיבה זו לארץ ישראל באה גם מתורת רבו רבי מנחם הכהן זצ"ל אשר חתם בתעודת השחיטה שלו "ע"ה מנחם הכהן חדאד סי"ט מגולי ירושת"ו" (עבד ה' מנחם הכהן חדאד, ספיה ייטב מגולי ירושלים תבנה ותכונן). אכן שרבי מנחם הכהן ביקר פעמיים בארץ הקודש ושהה מספר שנים בעיר טבריה אולם לבסוף נאלץ לחזור למקומו בשל אשתו שנשארה בעיר סכורא במרוקו, צער זה שנשא עמו על שלא היה יכול להישאר בארץ ישראל (כל א"י נקראת ירושלים), ביטא מול תלמידיו וכך בכל מקום אשר הזכיר שמו חתם בשם סי"ט מגולי ירושת"ו. כיסופיו וגעגועיו עברו אל תלמידיו הרבים והם יחד העבירו את אהבתם לארץ ישראל לכל בני הקהילה מקטן ועד גדול. (רבי מנחם הכהן, זכה לכך שעצמותיו הקדושות הועלו לארץ הקודש ונטמן בבית עלמין באור עקיבא ביום ל' באב תשס"ט).

כשזכה אבי לעלות לארץ ישראל הייתה תורת ארץ ישראל טבועה בו היה יוצא נגד המלעיזים על מדינת ישראל, ומנהגו היה ביום העצמאות להודות לבורא עולם על הבאת הבנים לארץ ישראל ותחיית האומה. היה מציין עדיין לא הגאולה המושלמת, אבל קמעא קמעא ומונה את שבח המדינה. ביום העצמאות לאחר תפילת שחרית חגיגית חוזר לביתו לומד ועוסק בתורה ביום זה, לקראת הצהרים היה דן עמנו בשאלות של חידון התנ"ך ובסיום היינו יושבים לשולחן ערוך כשאימא אופה לחם לקראת החג ובמיטב התבשילים.

ענווה וצניעות

כל ימיו היה רבי מרדכי איש תורה וחסד, עניו הנחבא אל הכלים ורבים ממכריו לא ידעו על גאונותו המופלגת, בשל צניעותו ופרישותו מכל סממן של יוהרה, לא פרסם מכתביו וכן ממעשיו המופתיים, ברח מן הרבנות ונחבא אל הכלים. הוא זכה ללמוד במחיצתו של הבבא רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, ואף עם הבבא סאלי זיע"א היו לו קשרי ידידות עמוקים. באזכרה ספד לו הצדיק רבי ברוך אבוחצירא שליט"א, בנו של הבבא סאלי זיע"א אשר דיבר על הקשר האישי המיוחד בין רבי מרדכי לבין אביו.

רבי מרדכי נפטר בליל שבת קודש, פרשת בלק, י"ד תמוז תשס"ז. נקבר במוצאי שבת קודש ליל ט"ו תמוז, יום הילולת אור החיים הקדוש, בן 90 היה במותו . רבי מרדכי ושני חבריו לתורה הרב חיים שושנה והרב מנחם גבאי טמונים בחלקת גדולי התורה בעיר באר שבע ובמותם לא נפרדו קבורים זה לצד זה.

רבו של אבי - רבי מורדכי אביטן רבי מנחם הכהן זצוק"ל זיע"א ( 1857-1937) נפטר כא' באייר תרצ"ז

אחד מרבותיו של רבי מורדכי ואשר חתם על תעודת הסמיכה לשחיטה הוא

רבי מנחם הכהן זצוק"ל זיע"א ( 1857-1937) נפטר כא' באייר תרצ"ז אחד מחכמי הדור בנגלה ובנסתר אשר עמד בראש ישיבת "עץ החיים" בעיר המחוז סקורא שבמרוקו הסמוכה לעיר וורזאזת. בישיבת עץ החיים הוכשרו רבנים לתפקידים של שו"ב. סדר הלימוד עמד על חצי שנה גמרא וחצי שנה דינים וכן עסקו עוד בתורת הקבלה.

על דמות ההוד מתוך אתר מורשת יהדות מרוקו:

קישור לאתר

פורסם תאריך 6 במאי 2015

המלוב"ן חסידא פרישא הרה"ג מעוז ומגדול כמוהר"ר
ר' מנחם הכהן זצוק"ל וזיע"א
( 1857-1937

הצדיק ר' מנחם הכהן זיע"א נולד בשנת 1857 לערך בעיר המחוז סקורא שבמרוקו הסמוכה לעיר וורזאזת. ר' מנחם נתגלה כעילוי בתורת הנסתר, והיה מלומד בניסים, ורבים נושעו מברכותיו. הוא היה הרב, הדיין והפוסק האחרון במחוזו שכידוע היה מחוז עני ודל באמצעים תורניים.
ר' מנחם עמד בראש ישיבת "עץ החיים" ובספרו "זכרון אשר" מעיד הרב שניאור זלמן כפי ששמע מסבו הרב מסעוד ריוח )הרב הראשי וראש ישיבת שלומי, לשעבר רב וראש השוחטים בק"ק רבאט במרוקו( מתלמידיו המובהקים של הצדיק:
"… וכה העיד עליו ) על ר' מנחם הכהן זצוק"ל( רבינו )הרב מסעוד ריוח( שהיה ממש בעל רוח הקודש והיה מלמד לתלמידיו חוכמה רבה הן בנגלה והן בנסתר…"
על סדר הלימוד בישיבה מספר ר' דוד וקרט מב"ש מתלמידיו של הצדיק:
"… בישיבת עץ החיים הוכשרו רבנים לתפקידים של שו"ב. סדר הלימוד עמד על חצי שנה גמרא וחצי שנה דינים וכן עסקו עוד בתורת הקבלה… לאחר שנת לימודים בישיבה הזמין ר' מנחם לסעודה חגיגית את כל רבני האיזור וכל תלמיד היה ניגש להיבחן ולאחר מכן היו חותמים כל הרבנים ביחד על התעודה."
הצדיק זכה להכשיר למעלה ממאה רבנים ובין תלמידיו ניתן למצוא רבנים שחיו בישראל ובתוכם: ר' יהושוע פרץ, ר שמעון מנחם, ר' מכלוף אסולין, ר' אהרון אסולין, ר' מרדכי אביטן, ר' אליהו גבאי, ר' יעקב דנינו, ר' דוד דנינו, הרה"ג שמעון דיין שליט"א רב מועצה איזורית "שער הנגב" ו אחיו הרה"ג יוסף דיין מאור עקיבא שידוע כמעריצו של הצדיק …
רבים מעידים כי הצדיק זכה ל'גילוי אליהו', וכל לימודו היה בכוח המחשבה הטהורה.

מסופר שפעם נכנס הצדיק לביתו של יהודי בסקורא וביקש לשתות עראק (ביתי), ובעלי הבית אמרו שנגמר העראק, מיד גילה להם הצדיק היכן מסתתר הבקבוק אותו החביאו… ברעדה ובתחנונים הביאו לצדיק לשתות, והוא גמל להם בברכה.
רבים בארץ הקודש קרויים על שמו של הצדיק ולכל אחד מהם יש את סיפור לידתו המופלא כשהצדיק התגלה לאם ההרה ובישר לה על יום הלידה וביקש ששמו של הנולד יהיה על שמו.
ר' מנחם ביקר בארץ ישראל פעמיים והתאכסן באכסניה ליד ירושלים וכשבעלת הבית הציעה לרב לאכול, סירב הרב לטעום מהאוכל. בעלת הבית נפגעה, ואמרו לה שתבדוק את עניין השחיטה, ונמצא שהשחיטה הייתה פסולה…
הצדיק ביקר בישראל ככל הנראה פעמיים כאשר הפעם הראשונה הייתה ככל הנראה ב 1885 והפעם השנייה בסביבות 1925 וככל הנראה שהה בישראל סה"כ כ 7 שנים. ככל הידוע, בביקורו הראשון היה הצדיק פקיד בנק בטבריא ובביקורו השני עסק ברבנות ובהוראה בירושלים.
כמו כן באחד הפעמים שביקר שוב הצדיק בירושלים, הוציא הצדיק מנרתיקו לחם אפוי וחם וכל הנוכחים היו בהלם, סיפר הצדיק שלפני כמה שעות בלבד נאפה הלחם הנ"ל בעיר סקורא שבמרוקו… מיד הבינו כולם שהצדיק הגיע לארץ ישראל בשם המפורש ובקפיצת הדרך.
עוד מספרים כי שבוע לפני הסתלקותו מהעולם יצא הצדיק לרחובות העיר סקורא והכריז:"כל מי שרוצה להתחתן דרכי או לחלופין להתגרש דרכי או לקיים מצווה כלשהי דרכי, זה הזמן כי בעוד שבוע ימים אני מוסר את נשמתי לבורא…" ואכן כך היה ביום שבת כ"א באייר תרצ"ז נתבש"מ ר' מנחם הכהן זיע"א.

אלה שעסקו בטהרתו סיפרו כי אלפי ציפורים ועופות הקיפו את הבית מלמעלה וצייצו בקול רם וללא הרף, מיד בסיום הטהרה התרומם גופו של הצדיק כלפי מעלה, וכשראו זאת המטהרים נבהלו וצעקו כאיש אחד ומיד גופו של הצדיק חזר שוב למיטה.
ויכוח סוער החל בין יהודי וורזאזת ויהודי סקורא היכן ייטמן הצדיק… ולאחר דין ודברים הוחלט כי הצדיק יונח על עגלה רתומה ולהיכן שיוביל הסוס את המיטה שם ייטמן הצדיק ואכן הסוס פנה לכיוון העיר סקורא היישר לבית העלמין.
בהספדים על בנו של הצדיק הרב יהודה הכהן ביום כ' בחשוון ספדו לו עשרות רבנים מכל הארץ שסיפרו על מעשה הניסים של הבן שקיבל זאת ירושה ממו"ר אביו.

בכל שנה בליל כ"א מתקיימת הילולא ברוב פאר והדר בעיר אור עקיבא שם גרים נכדיו וצאצאיו של הצדיק כשהפייטן היבנאי הנודע מנחם דנינו הנקרא על שמו של הצדיק מנעים לבאים עם תזמורת אנדלוסית.
השבוע יצאו למרוקו משלחת של נכדיו וצאצאיו של הצדיק ע"מ להעלות את עצמותיו לארץ
(לאור עקיבא) וארונו יתקבל בגיל וברעדה ע"י עדת מעריציו הרבים שיזכו לחגוג הילולא ברוב עם.

סיפור על הבאת עצמותיו ממרוקו וקבורתו באור עקיבא

הובא לקבורה לישראל ממרוקו לבית העלמין באור עקיבא הצדיק רבי מנחם הכהן זצוק"ל זיע"א . הוטמן בראש חודש אלול תשס"ט 2009. תיעוד הטכס וההלוויה. הובא ממחוז סקורא שבמרוקו.