הרב מנחם גבאי נולד בשנת התר"ע (1910 במרוקו, בשנת תש"י (1951) שימש כראש ישיבה בקזבלנקה, ישב בבתי הדין במרוקו כדיין ובשנת תשכ"ה (1966) עלה לארץ ישראל. התיישב בעיר באר שבע והיה במשך שנים רבות ראש מחלקת הכשרות בעיר ורב קהילות בעיר באר שבע, רבי מנחם נפטר בשנת תשנ"א (1991)
ביוגרפיה
נולד במחוז דרא, שבמרוקו. אביו רבי יצחק גבאי, בצעירותו גדל בין צדיקים וחסידים ולמד תורה בעיר מראכש ולאחר מכן העיר קזבלנקה בישיבתו של אביו המקובל רבי יצחק וממנו ינק את תורתו. כשעלה אביו לארץ ישראל בשנת תש"י 1950 מינהו אביו להיות ראש הישיבה ובתפקיד זה כיהן עד עלותו ארצה בשנת תשכ"ו.
במהלך השנים האלו העמיד דור של תלמידי חכמים, ונפרשו על פני כל קצוות תבל. הרב לוי בן יעקב נחמני כותב בהסכמתו לספרו של רבי מנחם גבאי שהוא זכה להקים תלמידים הרבה שנתפרסמו כתלמידי חכמים משכמם ומעלה, כמו כן הוא ציין את חריפותו ובקיאותו שהייתה למופת בעיני כל בני ויודעי תורה והיה איש צנוע ומעלי וענוה יתרה רבי מנחם היה ידוע כחריף ובקיא בתורה ובהלכות כתובות וגיטין.
הרב שלום משאש מעיד עליו (בהסכמתו לספרו) שהוא עבד רוב עימו בבי"ד בקזבלנקה וציין שרבי מנחם היה המוכשר שבהם מלא וגדוש בהלכות כתובות, גיטין, וחושן משפט כמו כן הוא מתאר שהיה איש נעים הליכות ובעל דרך ארץ ועשה מלאכתו באמונה
פעולתו בקהילה
בשנת תשכ"ו 1966 עלה לישראל והתגורר בעיר באר שבע, בתקופה זו היה ראש מחלקת הכשרות בעיר, בשנים האלו שיכלל ודאג לענייני הכשרות שבעיר. בנוסף שימש ברב קהילה בעיר באר שבע בשכונה ד', והיה דורש רבות בבתי כנסת רבים אל בני הקהילה שעלו ממרוקו, הייתה דמות רבנית ידועה בעיר באר שבע. לזכרו נקרא רחוב על שמו "רחוב הרב מנחם גבאי" בסמיכות לבתי הכנסת בהן היה מקהיל את הציבור בית כנסת בית אל, בית כנסת אוהל משה ועוד הסמוכות לרחוב סנהדרין המוכר בעיר.
בית הכנסת "ישמח משה", אוהל משה ועוד אשר שימש כרב הקהילה הקפיד לחנך קטנים והיה מלמדם את טעמי הקריאה והיה דואג שילדים אלו יעלו לקרא בספר תורה למרות שהיו קטנים. בדרך זו חינך מאות של תלמידים בדרך הקריאה והדקדוק של השפה העברית והתורה. וכך זכיתי כילד לשבת בצלו וללמדני את טעמי וקריאה בתורה והיה כל שבת מעלה אותי לקרא בתורה עוד כילד רך בשנים בן שבע שנים.
תורתו
רבי מנחם הוציא לאורך שנים דף פרשת שבוע עם חידושיו ודפים אלו חולקו בכל בתי הכנסת בעיר והיו ידועים כתורתו של רבי מנחם גבאי, לאורך השנים כתב את חידושיו על פרשת שבוע, מועדים ואף המשפט העברי.
רבי מנחם גבאי נפטר בשנת תשנ"א 1991 בעיר באר שבע ונטמן באוהל קברי צדיקים בו טמונים שלושה מחכמי המערב הדיין והם רבי חיים שושנה זצ"ל, הרב מרדכי אביטן, רבי מנחם גבאי
לאחר פטירתו הוציאו בני המשפחה חלקים מתורתו על פרשת השבוע בשם "אורות מנחם" לספר זה נתנו הסכמות מגדולי התורה כגון הרב יצחק כדורי, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם כהא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלום משאש שאף הכירו אישית ועבד איתו יחד במרוקו. הרב אליהו כץ ועוד.
חלק מן כתביו עדיין נמצאים בכתבי יד ועדיין לא פורסמו.
הגותו התורנית והחברתית
הגותו התורנית עסקה רבות בנגלה ובנסתר ובתורתו היו שוזר תורה המקשרת בין יחסי חברה לפרשת שבוע ולמציאות המתחדשת בארץ ישראל. הדגיש מאוד את ענייני התנהגות המוסרית והחברתית שצריכה להיות כאן בארץ ישראל, בפירושו על דור הפלגה ציין שפרשה זו יש לה חשיבות מיוחדת לתקופתנו מחובתנו להתבונן בה ולהסיק מסקנות נכונות, כדי לקיים חברה מתוקנת.
ופרשה זו יש לה חשיבות מיוחדת לתקופתנו מחובתנו להתבונן בה ולהסיק מסקנות נכונות, כדי לקיים חברה דרושים לנו אמונה, יראת ה' שמירת התורה.
במקום אחר כאשר היה מודע למנהג פסול בו אנשי הקהילה, חזנים ואחרים היו שותים אלכהול, יצא בחריפות נגד זה ופסק:
השותים משקאות חריפים כגון יין או ערק לפני התפיל או באמצעה, ובאים ומסדרים את התפילה בציבור או מפייטים ...צריך למחות בידם בכל תוקף ולהשתיקם.
במקום אחר הוא דורש שעל כל אדם יש חובת התיקון למען החברה ובמיוחד בארץ ישראל.
חובה עלינו להתנהג במצוות ואהבת לרעך כמוך, ולאהוב כל אחד מישראל , ולדרוש בשלומו וטובתו ואם כך נתנהג באהבת הבריות...נזכה לבסס את קיומנו בארץ האבות ...
ברמ"ח אבריו היה איש ארץ ישראל והדגיש חשיבות רבה את נוכחותנו בארץ ישראל ועצמאות מדינת ישראל. ציין פעמים רבות שזכינו ברוך ה' להגיע לארץ משאת נפשנו לכן עלינו להבין כי זוהי התחנה האחרונה שלנו, וחובה עלינו להחדיר לתוך ליבותינו את החיבה הנאמנה שאבותינו ואבות אבותינו רחשו לארץ ישראל והיו משתוקקים אליה.
ומעשה אבות סימן לבנים, זכינו ברוך ה' להגיע לארץ משאת נפשנו לכן עלינו להבין כי זוהי התחנה האחרונה שלנו, פה אשב כי אויתיה. עלינו להחדיר לתוך ליבותינו את החיבה הנאמנה שאבותינו ואבות אבותינו רחשו לארץ ישראל והיו משתוקקים אליה.
בדרשותיו המופיעים בספר הוא מציין שזכינו לשוב לארצנו, ולתקומת מדינתנו ולעצמאות מלאה, ולכן הוא דורש מכל אדם לטפח את האהבה והאחווה רעות בין כל שבטי י-ה.
וכתב כך:
בחמלת הש-ם עלינו לשוב לארצנו, ולתקומת מדינתנו ולעצמאות מלאה, הבה נטפח בנו את האהבה והאחווה רעות בין כל שבטי י-ה לסוגיהם וכמאמר הגדול בענקי הרוח הרב אברהם יצחק קוק אם חורבן בית בא מתוך שנאת חינם הרי בנינו יבוא על ידי אהבת חינם
כתביו
אורות מנחם, הגות ופרשנות על פרשת השבוע, תשנ"ב 1992
