כיסופיהם של יהודי ספרד לארץ ישראל ידועה ומפורסמת אך חיבתם העזה של בני ארצות המערב הייתה מיוחדת החל מרבי יהודה הלוי בפיוטו "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב" ועד בני הדור האחרון שעלו מהמערב וכונו בשם זה על שום שהם שוכנים מערבית לארץ ישראל וקשרו שמם בזיקתם העמוקה אליה ונפשם השתוקקה לעלות לארץ ישראל.
בני המערב ביטאו בתורתם ובמעשיהם דרך חיים שונה מהמוכרת לנו, במסגרת פרק זה נזהה עקרונות יסודות ברוח הספרדית, אם כי עקרונות רבים שזורים לאורך הספר.
פרק א', פותח בשלושה מאמרים העוסקים בתפיסות היסוד של היהדות הספרדית מבית מוצאם מרוקו. תפיסת היסוד הספרדית, היא אינה מבטאת את החיקוי של היהדות האשכנזית החרדית. התפיסה הספרדית אשר השפיעה לא מעט בדור הנוכחי על ספרדים חוזרים בתשובה או ספרדים אשר התחנכו בישיבות אשכנזיות ורוח תורתם הוא אינו רוח בית אבא השורשי מן המערב.
מאמר ראשון, עוסק ביהדות בגובה העיניים ויעמוד על שלושה היבטים הקשורים לתורה ועבודה, יחס למדינה ויחס למודרנה.
מאמר שני, חושף רוח התפילה החיה אצל נשות מרוקו וחכמי הספרדים, יחסם לתפילה וקווים דומים הקיימים בתורת ר' נחמן מברסלב ולבסוף תפילה בראש השנה בארץ ישראל.
מאמר אחרון, עוסק בחברה כיום, המודדת את "דתיות" האדם לפי קיום המצוות שבין אדם למקום, ומאידך רבותיי העולים ממרוקו, ניכר היה בהם שאין הם מודדים אדם לפי נוכחותו בתפילה או ציציותיו, אלא סולם ערכים אחר עמד לנגד עיניהם.