מדינת תל אביב זקוקה לעיירות הפיתוח[1]
מאיר אביטן
בפרשת בא מונחים היסודות הראשונים לקבל עול מצוות על ידי העם "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן.." המשך הפסוקים " דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת: וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: (שמות יב' ג-ד) רבינו בחיי נותן את ההבנה העמוקה לאם ימעט הבית מהיות השה.
"...כלומר אם בני הבית מועטין להיות להם שה אחד שאין יכולים לאכלו ויבוא לידי נותר "ולקח הוא ושכנו" התורה חסה על ממונם של ישראל בכל המקומות (בארבעה מקומות חסה התורה על ממונם של ישראל , בפסח ...בחלב...בנבלה.. ובבית המנוגע... מובא בתורה שלמה אות צד). האחד בכאן, כי מאחר שנותר עומד לשרפה, לכך חסה עליך התורה תחילה ואמרה: "ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו" כדי שלא תפסיד ממונך..."
התורה מגלה כיצד היא חסה על ממונם של ישראל ואולי האסמכתא לכלל ההלכתי משום "הפסד מרובה" התורה מגלה לנו את הצורך והרגישות לחסד שבהלכה. רגישות הנדרשת מן החכם אינה רק בזעקה על מצוות שבין אדם למקום אלא יתרה היא ברגישותו החברתית של החכם, אלו החכמים שתורתם מבית המדרש היו גם קשובים לרחשי הציבור ויוצאים ביד רמה וזועקים את העוולה החברתית "היו לא תהיה" להיות קשוב מחוץ לכתלי המדרש ולהוביל מחאות שתפקידן לחוס על ממונם של ישראל, לא רק בדיבורים אלא במעשים ! עמדה זו היא התשתית לבניין מדינת חברתית ע"פ תורת ה' .
הרש"ר על הפסוק כותב:
"..."מדינה, חייבת לצמוח מגאולה זו, מדינה אשר בכל הווייתה "החברתית" תהיה נעוצה בה' בנויה על ידו מיוסדת עליו, מעוצבת על ידו ומוקדשת לו . בקרבן פסח הניח ה' את אבן היסוד לבנין זה. הבה ונראה כיצד מקים ה' מדינה...אימרה זו "ואם ימעט הבית וגו', בונה איפה את המדינה היהודית לא העני זקוק לעשיר, כי אם העשיר זקוק לעני: מי שביתו קטן מהכיל את הברכה אשר גמלהו ה' יבקש משכנו להשאיל לו נפשות, להן יוכל להיטיב משפעו, ובהן יסתייע במילוי חובתו !! את העני יפרנס ה' גם באין עשיר אך העשיר לא יכול למלא את יעוד חייו בלעדי העני, לא המצוקה, כי אם תודעת החובה, ה"מצוה", תאחד במדינה היהודית בית עם, בית להיות לכלל אומה...".
מדינת תל אביב זקוקה לעיירות הפיתוח , תודעת החובה היא זאת שתאחד את העם. מדינת תל אביב שלחה את העולים אל הפריפריה והאחריות החברתית לשוויון וצדק עומדת לה עוד מאז. הבעיות אשר נחשפו תושבי העיירות כמו רמת חינוך נמוכה והעדר תעסוקה בעלת סטטוס גבוה רק חיזקו את תחושת השוליות של תושבי העיירות ואת דימוין כמקומות מוזנחים ושכוחי אל.
לא לחינם חרטה על דגלה רשת אמי"ת לפעול בתוך עיירות הפיתוח ולדאוג לחינוך שווה לכל נפש, לצמצום פערים בהם כשלה המדינה, לחינוך ולמצוינות. עלינו להיזהר מלחטוא בהקמת בתי חינוך אליטיסטיים שתנאי הקבלה היא מידת יכולת ההורים לעמוד בתשלומים או מידת השכלת הוריו או רמתו הלימודית של התלמיד ובכך להנציח את הפער שבמו ידינו יצרנו זאת. רק מתוך תודעת החובה- "המצווה" לפעול למען צמצום הפערים בחינוך ופערים אחרים היא זאת שתאחד את הבית להיות לכלל האומה מדינה יהודית .