תרבות רוחנית אחידה בישיבות התיכוניות

תרבות  רוחנית אחידה בישיבות התיכוניות![1] 

מאיר אביטן/ תשע"ד

^{הישיבות התיכוניות לא רמסו את התרבות הספרדית, הם פשוט לא ידעו שיש קיום של עולם רוחני ותרבות ספרדית. עולם המושגים הרוחני של רב בישיבה התיכונית היה רחוק מעולמו של התלמיד הספרדי. התלמיד הספרדי התחנך על בסיס תפיסת עולם אחת אשכנזית, ומה יעשה והבן לא יחטא ובכך התלמיד הספרדי איבד מצלמו ומזהותו הספרדית. את המחיר היקר הזה שילמה הציונות הדתית שאיבדה קהל רב מאותה תפיסת עולם  לטובת ש"ס.}

^{אין לי אלא לפתוח בפניכם את הקלקול אשר אחזני בעת הגעתי אל הישיבה התיכונית. עודי נער קטון, הנהיגני אבי בסוף התפילה לגשת אל ההיכל ולשפוך שיחי לפני ה' בכל לשון. זכורני כילד קטן שואל אני את אבי על מה אתפלל והיה משיבני על החיילים, על החכמה, הבריאות ועל זה הדרך. כך אחרי התפילה ניגש אני אל ההיכל ופותח שיחה חרישית מול הקב"ה. והנה היום, כבר לא ילד, נער בכיתה ח' לערך, אחר התפילה עולה אל ההיכל בישיבה התיכונית ופורש את שיחתי. אחד מן הר"מים שראה שאני עולה בקביעות שאל אותי למעשיי והסברתי על דרך הרגש, והוא על דרך השכל ענני "וכי לא התפללת שחרית? ומה עשית בעמידה?". אט אט הבנתי שמעשה זה פגום עד אשר נמחק ממני אורח חיים זה. אילו אותו רב היה קשוב או מודע לתרבות הספרדית  בטוחני שלא היה פוגם במעשי. ולמנהג זה מצאתי חיזוק בדברי חכמי האשכנזים  רבי נחמן מברסלב בו עוסק בעניין מעמד ההתבודדות ומה  היא  וכך מובא בליקוטי מהר"ן (צז):}

^{עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁעַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַסְּדוּרוֹת מִכְּבָר כְּבָר יוֹדְעִין מֵהֶם כָּל הַמְחַבְּלִים וְהַמְקַטְרְגִים וְהֵם אוֹרְבִים עַל הַדְּרָכִים שֶׁל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מֵהֶם מִכְּבָר כְּמוֹ, לְמָשָׁל, עַל הַדֶּרֶך הַכְּבוּשָׁה, הַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם לַכּל שָׁם אוֹרְבִים רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים תָּמִיד מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מִדֶּרֶך זֶה כְּבָר אֲבָל כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּנָתִיב וְדֶרֶך חָדָשׁ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע עֲדַיִן שָׁם אֵינָם יוֹדְעִים לֶאֱרב שָׁם כְּלָל כְּמוֹ כֵן לָעִנְיָן הַנַּ"ל כִּי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם עַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא דֶּרֶך חָדָשׁ וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה שֶׁהָאָדָם אוֹמְרָהּ מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ עַל כֵּן אֵין הַמְקַטְרְגִים מְצוּיִים כָּל כָּך לֶאֱרב .."}

^{ובחסדו הגדול לפני כעשרים שנה כאשר ראיתי את דבריו של רבי נחמן החזרתי מנהגי כקדם וברוך ה' היום בקהילתי רבים מצטרפים אליי, אל ההיכל בסוף התפילה, אל השיחה החרישית. בטוחני שכיום, כמעט בכל בית כנסת ספרדי תוכלו לראות לא מעט אנשים הניגשים אל ההיכל בסוף התפילה ושופכים שיחתם לפני בורא עולם.}

^{מנגינת התפילה}

^{בני קהילות ספרד נמצאים בעולם הישיבות הדתי לאומי ונחשפים לעולם חד צדדי בסיומם בישיבה או בעזבם את מקום משכנם. בבואם לקהילות  בהן נולדו, הם איבדו מצלמם הספרדי, עולמם שונה, שיח שפתם אחר ואפילו בעלייתם לתורה מתנגנת מנגינתם האשכנזית "ברכו את ה' המבורך".  הקהילה כבר אינה מחוברת אל אותו בחור ישיבה היוצא מחלציהם.}  

^{בהרבה ישיבות היום כבר תמצאו מנינים ספרדים, או תוכלו לשמוע את שירי שבת גם מן הצד המזרחי, אך עדיין מכמני התפילה השלטת היא הרוח האשכנזית הקלאסית, מעטים מן הישיבות המשלבות את נוסחי התפילה או מאפשרות ריקוד עדין ומרגש.}

^{אולם תפילה היא אינה רק מנגינה, תפילה היא ביטוי לתנועת נפש האדם, אינה דומה תנועתה של התפילה במכמניה הייחודים של בני קהילת ספרד לבין תפילת בני קהילת אשכנז. רק בכדי לבטא את הלך הרוח בין תנועות הנפש של התפילות, באחד מן הימים בחזרתי מן הישיבה ובעומדי בתוך תפילת שמונה עשר וכל איברי נעות עולות ויורדות ואבי עומד ומשתהה... וכך  העיר לי עם מי אתה נלחם בתפילה, מה כל התנועות והתזוזות. עם אילו מלאכים אתה  נפגש בתפילה? אנחנו נוהגים לעמוד, לא מתנועעים בתפילה. עניין פעוט אך תנועת נפש מהותית.}

^{תפילה במניין הספרדי דורשת נחת רוח וסבלנות ומין תנועת נפש של מי שאינו רגיל בה נעשית עליו כטורח, לדוגמא: תפילת מנחה, במניין הספרדי היא חלק מסדר היום שלך, אתה מגיע לתפילה- פותח בפתח אליהו, קרבנות, עד אשר אתה מגיע ל"אשרי יושבי ביתך" עוברת רבע שעה, החזן מטעים כל מילה ומילה... בקיצור חצי שעה של תפילה מיושבת, במניין האשכנזי אם הגעת באיחור של חמש  דקות כנראה אתה כבר בעלינו לשבח... עד היום נלחם אני עם עצמי בין מניין  "איצקוביץ" למניין הספרדי... שנים של תפילה נוסח אשכנז טבועים בי וההתנתקות  אינה קלה.}

^{ומה על הפיוטים או תקופת הבקשות, אין מושג כזה בעולם הישיבות. עוד נער קטן, בו שוליה אני  לאבי יחד עם רבי חיים שושנה זצ"ל משתתף בבקשות של ימי החורף, סודם של המנגינות אינו ידוע אצלי אך יש טובים המכירים. אולם טקסט הבקשות הוא מרתק; רבי חיים שושנה ערך מחדש את הבקשות  בספרו "אעירה שחר" והמעיין בהם במילים ובנטיעות אשר נטעו, נפשו יוצאת אליהן, ומי נחשף לבקשות  אלו?!}  

^{לא מעט נפגש אני בישיבות או במקומות ששרים פיוטים אך לצערי הם הופכים למין לצון וכל אחד מרשה לעצמו כמין זלזול במנגינה או בתוספת מילים ...לא ראיתי זאת במנגינה בה שרים  "יה ריבון " ועוד רבות אחרות.}

^{עולם הרוח הספרדי} 

^{אך כל אלה הן כאין וכאפס למחיר הרב שמשלם התלמיד הספרדי וגם האשכנזי על עולם רוחני ותרבותי  החסר בישיבתם. מו"ר אבי עליו השלום ביקש ממני להעביר שיעור בקהילתו, השנים ימי צעירותי- שנה ג' בישיבה (לפני 26 שנה לערך). הימים, ימים נוראים, ומה יותר טוב מלשוחח על התשובה – אורות התשובה, לבנות מהלך שכלתני עם ציטוטים  מדברי הרב.  חשבתי לתומי שאני בדרך הנכונה, אך אבוי לי , קהל  מאזיניי לא הכיר את הרב קוק. תנועת הנפש של השיעור זרה הייתה לקהל מאזיניי! ומו"ר אבי לימדני שצריך להתחיל מעולם התוכן הקרוב לעולמם, ולאט לאט לצעוד למרחבים החדשים. והוסיף לי את  הדרך המשולשת בה נהג רבי מאיר בעל הנס לדרוש שליש הלכה, שליש אגדה ושליש משלים ומבלי להוריד את רמת איכות השיעור. די היה להזכיר את אור החיים הקדוש בשיעור וכבר אוזני הקהל מתחדדות, או האלשיך הקדוש, ר' יעקב אבוחצירא - הקהל עיניו בורקות. ר' אליהו חזן, ר' יהודה עייאש, ר' שלום משאש- שם משפחתם של היושבים בקהל נגזר מהם ועוד רבים.}

^{עולם התוכן שאליו נחשפתי  בישיבה התיכונית וההסדר  רחב עד מאוד. מן המהר"ל, שפת אמת, חסידות  הרב קוק, הרב סלובצ'ייק, רש"ר הירש  ועוד רבים מאוד, אך עולם התוכן הספרדי קולו לא נשמע. עולמו לא היה ידוע לי ואני לתומי בזמנו חשבתי שאכן באמת אין ... עד היום בו נחשפתי לעולם המרתק כאוצר חבוי מן העין ונדרשו ממני שנים של תיקון  בכדי לחשוף קמעא קמעא ולגלות את העולם ההלכתי, המחשבתי, המוסרי והחברתי.}

^{רבני הישיבות אינן מודעים לעולם רוחני ותרבותי החבוי בעולם הספר הספרדי ואין כוונתי לדורם של הרמב"ן, האלשיך ועוד מתקופת תור הזהב אלא אלה אשר מקבילים לדורם של הרש"ר , הרב קוק והרב סלובייציק. ומהיכן ידע הר"ם של בני את העולם אשר לא נחשף אליו ומה שבני שומע ולומד זה עולם אחד.}

^{עניינים רבים יש לתרבות הספרדית לומר, לתת דרך חדשה, לחשוף יצירתיות בלמידה, שליטה בהכרת הלשון העברית והמליצה, הגיונות ומחשבות, אולם הם חתומים ואינם מדוברים בעולם הישיבות.}

^{תפיסת עולמם ההגותי של חכמי ספרד בדורות האחרונים פרושה בתוך  ספרי שאלות ותשובות רבים, בספרי דרשותיהם ועוד. רק לעיין בדבריו של הרב אליהו בן אמוזג או להיכנס אל  עולם ההגותי של הבן איש חי בדרשותיו על פרשת השבוע ופרקי אבות (חסדי אבות וברכת אבות) או בתשובותיו בספרו שו"ת רב פעלים. להתחבר מחדש לעולם יצירה מרתק וחדשנות בפסיקה מעולמו של הרב יוסף משאש או לקרוא בשקיקה את דבריו של בן ציון מאיר עוזיאל. ועל הרב יהודה ליאון אשכנזי שמעתם ?! זאת רשימה קצרה עד מאוד מתוך עולם עצום ורחב אשר מוטמן בספרים אשר לא נפתחים בישיבות הקלאסיות.}

^{אתם מוזמנים לעשות מחקר קטן נא ציינו שמות רבנים שאתם מכירים ב100 שנה האחרונות או 50 שנה האחרונות ...תתפלאו מה תגלו?! חוץ מן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.}

^{ראשי הישיבות בציונות הדתית  מחויבים להחזיר עטרה ליושנה, לאפשר לבני קהילות ספרד ואשכנז  להיחשף לעולם תוכן רוחני והגותי רחב מאוד  ולבנות תשתית לתיקון התחושה והדימוי שרבנים הגותיים קיימים רק בהגות האשכנזית.}

^{עולם הציוני ומדינת ישראל} 

^{עוד חטא קדמון שבו חטאו מנהיגי הציונות הדתית בעת ההיא אשר התעלמו מהפסיקה וההגות הספרדית מגדולי הדור הנוכחי, ואילו השתמשו בה ייתכן שרבים היו שייכים עוד לרוח זו בהתייחסותם למדינת ישראל. בכל עת לימודיי בישיבה, כאשר רצו לציין את משמעות "ראשית צמיחת גאולתנו", צוטטו דבריהם של חכמי אשכנז מהציונות הדתית, מעולם לא נתקלתי בדבריהם של חכמי המערב, למעט בעשור האחרון, המובאים קמעא קמעא, אבל רבים מגדולי חכמי הדור הספרדיים נתנו את דעתם  ביחסם החיובי והמעודד למדינת ישראל והן רבים מאוד ומן הדוגמא המפורסמת, וכך כתב רבי יוסף משאש זצ"ל, רבן של תלמיסאן שבאלג'יר ומקנס שבמרוקו ובערוב ימיו רבה של חיפה, בספרו "אוצר המכתבים" חלק ג' עמ' קס"ג "עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו', ועל כך אשיב: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו, אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים". זה ציטוט קטן אבל עולם גדול נחשף כאן, טיפה בים מן עולם רחב של פוסקי הדור הספרדיים המתייחסים למדינת ישראל בערגה ובחיבה.}

^{וכשזכה אבי זצ"ל לעלות לארץ ישראל הייתה תורת ארץ ישראל טבועה בו. הוא היה יוצא נגד המלעיזים על מדינת ישראל, ומנהגו ביום העצמאות היה להודות לבורא עולם על הבאת הבנים לארץ ישראל ועל תחיית האומה. ביום העצמאות, לאחר תפילת שחרית חגיגית, היה חוזר לביתו, לומד ועוסק בתורה. לקראת הצהריים היה דן עמנו בשאלות של חידון התנ"ך ובסיום היינו יושבים לשולחן ערוך, כשאמי אופה לחם לקראת החג עם מיטב התבשילים.}

^{ואם הנהגנו לעשות מחקר, אתם מוזמנים לברר את השאלה הבא  האם הם אתם יכולים לצטאו לספר על  פוסקים ספרדים המתייחסים למדינת ישראל? נסו את הדמויות הבאות: הרב שלום משאש, הרב משה מלכה, הרב משה כלפון הכהן, הרב עובדיה יוסף ועוד רבים.}

^{התרבות  הרוחנית הספרדית נוגעת במרחבי הקהילה בתחומים רבים מאוד וכבר כתבתי בעבר מן ההיבטים הנוספים של שילוב תורה ועבודה, לימודי ליב"ה, 'כח דהיתרא' ועוד, אלא שכאן קצרה היריעה מלהוסיף.}

^סיכום 

^{בחלל בו חינכו רבני הישיבות הציוניות את הציבור הספרדי הם נחשפו רק לעולם האשכנזי. הציונות הדתית איבדה את הציבור הספרדי השורשי והמסורתי. תלמיד החוזר מן הישיבה איבד את צלמו הספרדי, הוא צריך להיות חשוף גם לעולם האשכנזי אך ודאי גם לעולם הספרדי, אך התוצאה הסופית שהוא חצי "משוכנז", הוא אינו יכול לחזור לצור מחצבתו, אל קהילתו השורשית הוא מרגיש נטע זר בקהילה. בחלל הזה ש"ס נכנסה לבתי הכנסיות ובתי המדרשות חינכה לתפיסת עולם המנוגדת לתרבות הרוחנית והשורשית הספרדית והחזירה עטרה ליושנה של החרדים הליטאים לא את האמת בה גדלו אבותינו. היא  הצליחה להשפיע במקום בו זנחנו, ראשי הישיבה לא הצליחו להכשיר תלמידים אשר יכלו לחזור אל הקהילה ממנה באו ולהנהיג את צאן מרעיתם.}

^{המרחב הציבורי הספרדי והאשכנזי זקוק לדמויות אלו, הוא אינו זקוק רק לרבנים ספרדים המדברים את ההגות האשכנזית, אלה כבר רבים מאוד. המרחב הספרדי זקוק למחנכים ורבני קהילה אשר הגותם המחשבתית והספרדית רחבה, אשר נושאים בכליהם את מכמני השפה הספרדית והתרבות השורשית, הוא אשר יהין בלבו לחשוף את מרחבי הרוח הספרדית על כל גווניה מן המגרב לבבל דרך ירושלים  ולהיות איש המכיר באורח החיים הדתי והמסורתי יחד עם תעוזה בפסיקתו היצירתית.}

^{[1] פורסם באתר כיפה}