פיוטים לשבת שפורשו על ידי רבי חיים שושנה - מתוך ספרו אעירה שחר

פיוטים לשבת שפורשו ע"י הגאון רבי חיים שושנה זצ"ל

מתוך ספרו "אעירה שחר" - ג' חלקים.

זמירון לשבת:

הורדת חוברת פיוטים לשבת הכוללת פירושי פיוטים לשבת מתוך ספריו של רבי חיים שושנה המופיעים גם בהמשך וכן ומנהגי קהילות מרוקו כפי שנהג אבי בשבת ומופיעים בזמירון לשבת.

זמירון לשבת נערך לע"נ אבי רבי מרדכי אביטן שהיה חברו לתורה ונטמן סמוך לידו בבית העלמין בבאר שבע.

להורדה: 3מזמור ליום השבת -ברכון לשבת עם תוספות כמנהג קהילת מרוקו 2012.pdf

רשימת הפיוטים המופיעה בהמשך כולל פירושו של רבי חיים שושנה זצ"ל

הפיוט	מס' שיר	רשות	נחמה וגאולה	שבת
ידיד נפש	2	תשוקה לקרבת ה'
שחר אבקשך	3	רשות לברכת נשמה
שבת כאישון בת עין	6			קדושת שבת ושכרה
שפל רוח שפל ברך וקומה	30	תהילה - רשות לנשמת
אגדלך אלהי כל נשמה	39	רשות לקדיש
יוצר מידו עושר וריש	71	רשות ליוצר אור
עת דודים כלה בואי לגני	84		נחמה
שלום לבן דודים	85		קריאה לגאולה
ארץ ורום בהבראם	90			מעשה בראשית מיועד לשבת
אמר ה' ליעקב	95			שבח והבטחות מוצ"ש
צמאה נפשי לאלוקים	112	רשות לנשמת
להודות מה טוב כהיום לה כי שבת היום	132			שבת קודש
יעלת חן העלמה נעימה כלילת יופי בת האיתנים	150		נחמה או הכנסת כלה
מבורך שבת מפי אלהים גבוה על כך גבוהים	202			שבת
כי אשמרה שבת	299			שמירת שבת
אליו מי הקשה וישלם	327			שבת ושכרה
יודוך רעיוני ה' רועי ביום שבת קודש	362			שבת קודש
יעלה יעלה בואי לגני	374		גאולה
יום זה לישראל אורה ושמחה	541			קדושת השבת
יום זה מכובד מכל ימים	556			עונג השבת

פיוט: ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ

יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ

ִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ

כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ

אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם

הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ

תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ

מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

כנפי שחר. הנושא: תשוקה לקרבת ה'.

משוך – קרב. מנופת צוף – יותר מדבש. ותיק – כאן: מתחסד ועושה לפנים משורת הדין. יהמו – יתעוררו. וחוסה – חמול. נכסוף נכסף – מתגעגע ומשתוקק. וחושה – עשה זאת מהר. אל תתעלם – מהכמיהה הנ"ל.

מעשה חרש.

משוך עבדך – יכלול גם ישראל, ואתה ישראל עבדי(ישע' מא, ח).

א-ל נא... – (במד' יב, יג), כאן: "נפשי". לה שמחת עולם – נ"א: לך שפחת עולם. ותיק – ל' ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה (ברכות ט:). על בן אהובך – יעקב, ואוהב את יעקב(מל' א, ב); נ"א: בן אוהבך – אברהם, זרע אברהם אוהבי (ישע' מא, ח). וחושה – ו"ו וחושה כפ-א רפה בל' ישמעאל. תאיר ארץ... – והארץ האירה מכבודו (יחז' מג, ב). כי בא מועד – (תה' קב, יד). ה' חננו... – (ישע' לג, ב). קומי אורי... (שם ס, א-ב). הנה ימים... – (ירמ' כג, ה-ו). ואשיבה ידי... – (ישע' א, כה-כז). כי מציון... – (שם ב,ג). שוש אשיש... (שם סא, י-יא). שמחו... – (שם סו, י-יג). וגנותי... – (שם לז, לה). אחות לנו... – (שה"ה ח, ח-יד).

פיוט: שחר אבקשך

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי

אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי

לִפְנֵי גְדֻלָּתְךָ אֶעְמֹד וְאֶבָּהֵל

כִּי עֵינְךָ תִּרְאֶה כָל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי

מַה זֶּה אֲשֶׁר יוּכַל הַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן

לַעְשׂוֹת וּמַה כֹּחַ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי

הִנֵּה לְךָ תִּיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ עַל כֵּן

אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי

כנפי שחר. הנושא: רוממות אל. רשות לברכת "נשמה".

אערוך – אסדר, אשטח. אעמוד ואבהל – נפחד ונרעד מרוממותך. ומה כוחי... – איזה ערך יש לכוחי בזמן שרוחי בתוך קרבי ועלולה היא לצאת בן רגע?

מעשה חרש.

אערוך... שחרי... – אתן ביטוי לאושרי וגם למצוקתי, הכל לפי המצב. ויש להגיה "צהרי" במקום "שחרי" ובך יזכיר ג' זמני התפלה "שחר-צהרי-ערבי", ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה (תה' נה, יח). ומה כוחי... – חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא? (ישע' ב,כב); נ"א: ומה כוח רוחי. אודך... נשמת א-לוה בי – נוכח ונסתר בנשימה אחת דבר שכיח הוא בשירה. נשמת א-לוה – כנוי הקנין, נשמה הבאה לי ממנו יתב'. עי' ב"ק ע"א – כי ישל א-לוה נפשו, כתב רש"י: משליך הקב"ה ומאבד ממנו נשמה אחת. שכוונתו, כנוי "נפשו" מוסב למלת "א-לוה" במובן כנוי הקנין, ובזה יישב ז"ל מחלוקת רב הונא ורב חסדא, דחד אמר נפשו דנגזל וח"א נפשו של גזלן ע"ש היטב.

האר אפילתי... – בית זה אינו מהמשורר וברו"ש איננו. וראוי לנסחו: יוצר גוייתי, האר אפילתי, ושמע תפילתי, הקשיבה רינתי. כך יוצא שם הוי"ה ב"ה

פיוט: שבת כאישון בת עין

שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן

תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ עַל יָּיִן

מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית

הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית סוֹד יָיִן

עֹנֶג מְכֻבָּד מִבְּלִי נֶגַע וּפֶגַע וָחֳלִי

כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן

וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ

נְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן

נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ יַעֲלוּ

פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן

בֶּן זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן

לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן

לָכֵן חֲכַם לֵב יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּל יִמְעַד

כִּי כֵן יְבֹרַךְ עַד טוּב עָיִן

בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן

כִּי כֵן יְהִי נָכוֹן אֶל יָיִן

יוֹבֵל גְּאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר

לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן

אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה שֹׂבַע שְׂמָחוֹת יַזְּלִי

אֵלִי וְיַעֲרֹךְ לֶ- חֶם יָיִן

חִזְקוּ וְאִמְצוּ נוֹצְרֵי חֻקִּים וּמִצְוֹת שׁוֹמְרֵי

שַׁבָּת יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן

כנפי שחר

הנושא: קדושת שבת ושכרה.

שבת כאישון... – שמור שבת כבבת העין. מופת... – כי הוא הוכחה וראיה קיימת על חידוש העולם. בסוד שמטת אחרית – שאחרי ששת אלפי שנים תשבת הבריאה אלף שנים והוא שמטת סוף העולם. הקף בלי יכרית – מחזור שלא יפסק, שלאחר כך שוב יתחדש וחוזר חלילה. סוד יין – סוד השביעיות, יי"ן כמספר שבעים. עונג... נגע אותיות ענג. ינעם... מיין – יותר מיין. נחל עדנים – סמל לשכר טוב בעולם הבא. יעלו פורת... – יתנו פרי כעץ שתול על מים. בן-זוג... – השבת הוא בן זוגה של כנסת ישראל. יהי נכון... – יהיה מוזמן לסעודה של יין המשומר לצדיקים לעתיד לבוא. יובל... – לתקיעת שופר המבשרת גאולה ודרור יזכה, אל צרור... אוצר החיים ששום עין לא ראתהו. אהלי חדריו – גנזי מרומים. יזלי – יזיל לי, יוריד. מאין – מעם ה', מאין-סוף ברוך הוא.

מעשה חרש.

כאישון... – לה"כ (תה' יז, ח) שמרני כאישון בת עין. וזכרהו... – זכור את יום השבת לקדשו – זכרהו על היין בכניסתו... (פסחים קו.). מופת ואות... ברית – ברית עולם ביני ובין בנ"י אות היא לעולם (שמ' לא, טז-יז). בסוד שמיטת אחרית – השבת רומזת על השמיטה האחרונה, שכשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, והוא שמטת סוף העולם והוא יום שכולו שבת ומנוחה (סנה' צז.), ושלאחר שבעת אלפים שנה הקב"ה מחדש שוב את עולמו (שם ע"ב). סוד יין – בנוסח קהידוש לספרדים י ששבעים תיבות, ל"ה תיבות בפסוקי "ויכולו" (ברא' ב,א-ג) ול"ה בברכת "מקדש השבת", כמ"ש בזוהר ויקהל (רז:) ובויק"ר (כט,ט): כל השביעין חביבין לעולם... למעלה – ערבות חביב, בארצות – תבל, בדורות – חנוך, באבות – משה, בבנים – דוד, במלכים – אסא, בשנים – שביעי חביב, שנא' ויברך א-להים את יום השביעי, ובחודשים – שביעי.

עונג... מבלי נגע – השי"ת שם בטבע השבת שאע"פ שינוח בו האדם ויאכל וישתה הפך המורגל אצלו בכל זאת לא ירגיש ולא יחלה (עבוי"ש 204 בשם הרב אלגזי).

ויברכו ויקדשו – ברכו במן, שכל ימות השבת היה יורד עומר, ובערב שבת שני עומרים; וקדשו במן, שלא ירד בו כל עיקר (בר"ר יא, ב ע"ש כמה פנים ל"ויברך-ויקדש"). נפש יתרה – רוחב לב למנוחה ולשמחה (ביצה טז. ורש"י שם), כי בשבת יתחדש בגוף יתרון כוח, ובנשמה יתרון השכל (עבוי"ש 203 בשם הראב"ע).

נחל עדנים – יהיבנא לך תליסר נהרי דמכשי אפרסמא דכיין (תענית כה.). בן זוג... – אמרה שבת לפני הקב"ה, רבש"ע, לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג? א"ל הקב"ה, כנסת ישראל היא בן זוגך... (בר"ר יא, ט). לאומי נסמן – אל עמי צויין וסומן. לכו אכלו משמן לה"כ (נחמ' ח, י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים.

(לכן) – בל ימעד – שכל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורענויות (שבת קיח. ונזכרם בסמוך). יבורך... – טוב עין הוא יבורך (מש' כב, ט), שכח המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו (שבת קיח:)

בטח... – לה"כ (תה' טז, ט) אף בשרי ישכון לבטח; בטח בשרו – מחבלו של משיח, מנוח לנפשו – מדינה של גיהנם, נכון אל יין – במפלת גוג ומגוג.

יובל גאולה ודרור – גם ג' לשונות אלה של חירות הצלה ורווחה רומזות כנ"ל. צרור לא ראתה... עין – עוה"ב שעלוי נאמר עין לא ראתה א-להים זולתך (ברכות לד:).

(אהלי) – לחם יין – סעודה של יין, זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית (שם), לחם ל' סעודה, כמו (דני' ה, א) עבד לחם רב.

פיוט: שפל רוח שפל ברך וקומה

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה

לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה

מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה

הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה

הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה

כנפי שחר

הנושא:תהילה,רשות ל"נשמת".

שפל רוח-בקול ובמחשבה. שפל ברך...- באיברי הגוף. ברוב פחד...-בלב. הדרך...- אפילו מלאכי רום לא יספיקו להלל את הדרך וכל שכן בשר ודם כמוני.

מעשה חרש

(שפל רוח)-כתולעת- ע"ש ואנכי תולעת ולא איש(תה' כב',ז') לך תיטיב- מקביל ל"הטיבות".נ"א:לך תגדיל- מקביל אל "והגדלת". תיטיב-תעשה כמיטב יכולתה. ויש מסיימים "אשחר א-ל בראשית רעיוני/אשר לשמו תהלל כל נשמה". והוא רשות לברכת "נשמה".

אגדלך אלוהי כל נשמה

אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה

וְאוֹדְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה

בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם

לְךָ אֶכְרַע וְאֶכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה

רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא

וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה

הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ

וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה

מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן

אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה

וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן

וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא

כנפי שחר

הנושא:תהילה, רשות ל"קדיש".

אקוד...-אקוד ראש ואכוף קומה. במבטא-בדבור לבד. על בלימה-ללא תשתית ויסוד.היוכל...-להגיע ולהשיג עומק סוד א-ל אשר יצר אותו?

מעשה חרש

אגדלך אלוהי כל נשמה- נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה(ישע' מב',ה').רקיעי רום...-בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם(תה' לג',ו').והארץ...-תולה ארץ על בלימה(איוב כו', ז').ויתגדל...ויתקדש...-לה"כ(יחז' לח',כג').והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'.

יוצר מידו עושר וריש

יוֹצֵר מִיָּדוֹ / עׂשֶׁר וָרֵישׁ

אָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ / שִׁי"ן יוּ"ד רֵי"שׁ :

צוּר מָעוֹז דַּלִּים / בֶּאֱמֶת שְׁמוֹ

רוֹכֵב גַּלְגַּלִּים / וּמִי יַקְדִּימוֹ

מַלְאָכִים קַלִּים / רָצִים לִנְאוּמוֹ :

וְכָל זוּלָתוֹ / שִׁי"ן קוּ"ף רֵי"שׁ

כִּי אֵין צוּר בִּלְתּוֹ / אָלֶ"ף חֵי"ת רֵי"שׁ :

חֲסִין בַּשֵּׁם הוּא / וַאֲהַלְּלוֹ

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ / וְאֵין כְּמִפְעָלוֹ

יַמִּים רָאוּהוּ / כִּי בְשָׁעֳלוֹ –

מָדַד מֵימֵיהֶם / צָדִ"י וָ"ו רִי"שׁ

וּשְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם / שִׁי"ן בֵּי"ת רֵי"שׁ :

קוּם, עוֹשֵׂה פֶלֶא, / הַעֲלֵה שְׁבִי

מִבֵּית הַכֶּלֶא / אֶל עִיר הַצְּבִי

שָׁם יִרְֶה טָלֶה / עִם זְאֵב – לָבִיא :

עׂז יָדְךָ הַרְאֵה / מֵ"ם הֵ"א רֵי"שׁ

וּבְאוֹרְךָ נִרְאֶה / אָלֶ"ף וָ"ו רֵי"שׁ :

כנפי שחר

הנושא:תהילי,רשות ל"יוצר אור".

יוצר...-ה' מוריש ומעשיר(שמואל-א' ב',ז'). ש'-י'-ר'-שיר.רצים לנאומו-למאמרו,לעשות שליחותו.ש'-ק'-ר'-שקר.כי אין...-מבלעדי ה' אין צור אחר.א'-ח'-ר'-אחר.חסין...-הנה לא ישיגוהו יתב' מושגי הגוף ולא תואר מתארי הגוף,ובאמרינו חסין,עזוז וגיבור, אינו אלא בשם בלבד כפי השגתנו אנו.(ארה רש"י-שמות טו', ז').בשעלו מדד...-(ע"פ ישעיו מ', יב')בכף ידו.צ'-ו'-ר'-תור, כינוי להשי"ת.ושאון גליהם-גאות גלי הים.ש'-ב'-ר'-שבר,ניפץ.העלה שבי-השב את השביה.שם ירעה טלה...-(ע"פ ישעיה סה',כה').

מ'-ה'-ר'-מהר.ובאורך...-(תהילים לו',י').א'-ו'-ר'-אור.

עת דודים כלה בואי לגני

עֵת דּוֹדִים כַּלָּה בּוֹאִי לְגַנִּי פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי

חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר קוּמִי רַעְיָתִי הַחֵשֶׁק גָּבַר

נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִין בַּמִּדְבָּר שָׁם אֶתֵּן דּוֹדַי לָךְ מַחְמַד עֵינִי

יָפִית וְנָעַמְתְּ כַּשֶּׁלֶג שִׁנֵּךְ דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ

צְאִי נָא וּרְעִי בְעִקְבֵי צֹאנֵךְ קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי מַרְאֵךְ הַרְאִינִי

יָרַדְתִּי עָפְרָה לִרְעוֹת בַּגַּנִּים לִרְאוֹת בְּיָפְיֵךְ עֵינַיִךְ יוֹנִים

אָרִיתִי מוֹרִי לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן מָסַכְתִּי יֵינִי

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת

מִיּוֹם נְדוֹדֵךְ נָשָׂאתִי רִיבוֹת עוֹד אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי

כנפי שחר

הנושא:נחמה.

עת דודים-הגיל זמן הגאולה.לגני-לארצי הקדושה.פרחה הגפן...-הגיעו ימי הטובה.הנץ-הוציא פרח.חלף הגשם-זמן הכמישה, כינוי להסתר הפנים.החשק גבר-התעוררו הרחמים.נצא השדה...-דברי כ"י,נצא מארצות הגולה ונתייחד בשדה,כי רק שם אגלה כל אהבתי אליך.כשלג שנך-שיניך נקיות ממאכלות אסורות.דבש וחלב...-לא פסקת מלימוד התורה.צאי נא ורעי...-אם עד עכשיו,מחוסר חופש דת,אינך יכולה לחנך הבנים כל ברכי הדת ולא לפרסם את יהדותך,עתה צאי מכל אותן ההגבלות.לרעות בגנים-להשגיח על קהלותיך.לראות...-ולראות הדמעות עיניך המציקות לי.אריתי מורי...-התבשמתי משמך הטוב ומניחוח מעשיך,והרי כל טובי ערוך מעתה לפניך.אריתי-לקטתי.מסכתי-מזגתי.מים רבים...-כלומר, בטוח הייתי בך שלא גלי הגזרות ולא חשכת הגלות יכולים להביאך להתכחש בי.מיום נדודך נשאתי ריבות-באמרם"איה נא אלוהיהם?"

מעשה חרש

מה יפו פעמיך בנעלים-(שה"ש ז',ב'),א"ר יודן:אפילו הדיוט מקלס בלשון זה,גנאי הוא לו...אלא אינו מדבר אלא מפעמי רגלים(שהש"ר ז',ג').פתיחה זו באה לנמק את הציטוטים ממדרש שהש"ר וכיוצא, וכן בשירים דומים כלהלן מס' 139. עת דודים...-ואעבור עליך ואראך, והנה עתך עת דודים ואפרוש כנפי עליך...ואשבע לך, ואבוא בברית אותך נאם ה' אלוהים ותהיי לי(יחז' טז',ח')פרחה הגפן...-(שהש"ש ז',יג')-אלו בעלי מקרא,פתח הסמדר-אלו בעלי משנה,הנצו הרימונים-אלו בעלי גמרא, שם אתן את דודי לך-אראך כבודי וגדולתי,שבח בני ובנותי(עירובין כא').חלף הגשם...-(שהש"ש ב',יא'),כי הנה הסתיו עבר-זו מלכות כותים ש"מסיתה" את העולם ומטעה אותו בכזביה, הגשם חלף-זה השעבוד(שהש"ר ב',כט').קומי רעיתי...-ענה דודי ואמר לי-ענה ע"י אליהו,ואמר לי ע"י מלך המשיח,מה אמר?קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.נמא השדה...-דברי הרעיה. (יפית)-דבש וחלב...-(שה"ש ד',יא'),הקורא מקרא בעינוגו ובניגונו,עליו נאמר דבש וחלב תחת לשונך(שהש"ר ד',כג').צאי נא...-צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך-אלו תינוקות של בית רבן,שאם אין גדיים אין תיישים(בר,ר מב',ד').קולך...-הראיני את מראיך–אלו מעשים טובים,השמיעיני את קולך-זה התלמוד(שהש"ר ב',לא'-ע"ש בעץ יוסף).ירדתי...-דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים(שה"ש ו',ב')לרעות בגנים-לרעות צאנו,להשרות שכינתו עליהם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,וללקוט שושנים-ללקוט זכויותיהן ולכתבם בספר זיכרון לפניו(ע"פ רש"י שם).עיניך יונים-(שה"ש א',טו'),עיניך-הן סנהדרין שהם עיניים לעדה...רמ"ח איברים יש באדם,וכולם אינם הולכים וחוזרים אלא אחר העיניים, כך ישראל אין יכולין לעשות שום דבר חוץ מסנהדרין שלהם.יונים-מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה עוד אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקב"ה לא המירוהו באחר.אריתי מורי-(שה"ש ה',א') שנתמררו בגלות על קידוש שמי(במד"ר יג',ג').ערכתי...-מסכה יינה אף ערכה שולחנה(מש' ט',ב'),מדובר בתורה ובשכר הגנוז והטמון השמור לעמלים בה לעתיד לבוא(ילקו"ש תתקמד).מים רבים...-(שה"ש ח',ז')מים רבים-אלו אוה"ע לא יוכלו לכבות את האהבה-אהבה שהקב"ה אוהב לישראל(שהש"ר ח',ז').לילה לא תשבות-אהבתו יתב' והשגחתו על עמו לא פסקה לאורך גלותו הדומה ללילה.נשאתי ריבות-ועתה מה לי פה(בבבל)נאום ה'...ותמיד כל היום שמי מנואץ(ישע' נב',ה').אם אשכחך...-(תה' קלז',ה'),כאן:השי"ת אומר לכ"י.

שלום לבן דודים

שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן

שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן

לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ

וּצְלַח כְּבֶן יִשָׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן

מַה לָּךְ יָפְיָפִיָּה כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה

וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן

הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ אַהֲבָה אֲחִישֶׁנָּה

עִתָּהּ וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן

כנפי שחר

הנושא:קריאה לגאולה.

שלום לבן דודי-פניה מצד המשורר,המופיע כשליחה של כנסת ישראל אל מלך המשיח הנקרא בנו של ה',כמ"ש(תהילים ב',ז')אמר אלי בני אתה.הצח והאדמון-ע"ש והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי(שמואל א' טז',יב').הצח-הזך. כן יש ליישב גרסת הספרים והנכון להגיה.שלום לך דודי-פניה להקב"ה הצח והאדמון-ע"ש דודי צח ואדום(שיר השירים ה',י') והכפל "שלום לך מאת..."מקובל ואף רצוי הוא בשירה(ראה רש"י-שמות טו',ו').רקח כמו רימון-שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון(ברכות נז').אחותך-כמ"ש(שיר השירים ד',ג')פתחי לי אחותי,ל' איחוי וחיבור.וצלח...-במלחמתך במציקים כבן ישי...(שמואל ב' יב',כט').מה לך...-תשובת ה',למה תגרי רגשי אהבה לפני עתם?כלומר אין לדחוק את הקץ. אך כשתתעורר מעצמה,בבוא עיתה, אחישנה מהר.כמעיל...-קול בקשתך ערב עלי כפעמוני מעילו של כהן גדול(שמות כח',לג').העת...אחישנה-אני ה' בעתה אחישנה(ישעיה ס',כב'),זכו-אחישנה,לא זכו-בעתה(סנהדרין צח.) (הבית הזה מוכיח צדקת הגהתי לעיל).ועליך ארד...-כאן:השגחתי תתמיד עליך בטל חרמון היורד על הררי ציון(תהילים קלג',ג') טל המחיה את הדשאים סמל הוא להחיאת רוח שפלים ולב נדכאים.

מעשה חרש

-(שלום)-רקה...-כפלח הרימון רקתך(שה"ש ד',ג')בעלת צדע ורוד כחתיכת רמון.לקראת אחותך...-(ע"פ ה',א')באתי לגני אחותי כלה. אחותי-שנתאחו לי בגלות.ל' איחוי וחיבור,שנשארו דבקים הי על אף סבלם בגלות(גם מכאן יש להוכיח שהנוסח הנכון הוא "שלום לך דודי").צא נא להושיעה-לה"כ(חבק' ג',יג')יצאת לישע עמך לישע את משיחך.וצלח כבן ישי...-ויאסוף דוד את כל העם וילך רבתה,וילחם בה וילכדה(ש"ב יב',כט').מה לך...-מה תעירו ומה תעוררו את האהבה? עד שתחפץ!(שה"ש ח',ד').כמעיל בקול פעמון-נ"א:פעמון בתור רימון, ר"ל כפעמון, אבל אין דרך לחרוץ אותה מלה(כאן רמון)פעמים.

פיוט : ארץ ורום בהבראם

אֶרֶץ וָרוּם בְּהִבָּרְאָם בְּהֵ"א בְּרָאָם

בְּלִי עָמָל אֵל הִמְצִיאָם אֲדוֹן עוֹלָם צוּר נְשִׂיאָם

שָׁבַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת

נְקִי כַפַּיִם וְטָהוֹר מְאוֹר הַנָּאוֹר

בִּלְתִּי חֹמֶר קֹדֶם שְׂאוֹר בְּרֵאשִׁית הַכֹּל בָּרָא אוֹר

בְּיוֹם אֶחָד בְּשַּׁבָּת

יְחִידִי בְלִי שְׁנַיִם עָשָׂה שָׁמַיִם

בִּלְתִּי עֵזֶר וְיָדַיִם הִבְדִיל בֵּין מַיִם לָמַיִם

בְּיוֹם שֵׁנִי בְּשַּׁבָּת

אֵל יוֹצֵר עוֹלָמִים בְּיָ"הּ הִמְצִיא הֲוָיָה

שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ פִּרְיָהּ גָּזַר אֹמֶר וְכֵן הָיָה

בַּשְׁלִישִׁי בְּשַּׁבָּת

בְּלִי אוֹן בְּלִי גְבוּרוֹת יָצַר הָאוֹרוֹת

לָאוֹר וּלְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת גָזַר וְנִתְלוּ מְאוֹרוֹת

בָּרְבִיעִי בְּשַּׁבָּת

רָב כֹּחַ אֵלִי אַנְוֵהוּ אֲרוֹמְמֶנְהוּ

כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה הִמְצִיא הוּא כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ

בַּחֲמִישִׁי בְּשַּׁבָּת

הָאֵל חַי נִמְלַךְ בְּתֻמּוֹ עַל נַפְשׁוֹת עַמּוֹ

וּבָרָא אָדָם בְּצַלְמוֹ הִשְׁלִיטוֹ עַל כָּל עוֹלָמוֹ

בְּיוֹם שִׁשִׁי בְּשַּׁבָּת

מַלְכִּי הִשְׁלִים כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּתּוֹ

וַיְקַדֵּשׁ וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ עַל כֵּן יִשְׁמְרוּ עֲדָתוֹ

יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת

חָזָק הוּא וְנוֹרָא עֶלְיוֹן נֶעְלָם מֵרַעְיוֹן

מַהֵרה יִבְנֶה הַר צִיּוֹן וְיַנְחִיל עַם דַּל וְאֶבְיוֹן

עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת

כנפי שחר. הנושא: מעשה בראשית, מיועד לשבת.

בה"א בראם – שהעולם הזה נברא בה"א (מנחות כט;). מאור הנאור - יותר ממקור האור. בלתי חומר – בלי יסוד ראשוני אלא יש מאין. קודם שאור – קודם שהיה שם שום שיור ושארית ממה שהיה לפני זה. הויה – מכלול הבריאה. און – מאמץ. לאיר – להאיר. נמלך – התיעץ.

מעשה חרש.

ארץ ורום בהבראם... – דרש ר' יהודה ב"ר אלעי: שני עולמות שברא הקב"ה, אחד בה"א ואחד ביו"ד (כי בי-ה ה' צור עולמים), ואיני יודע איזה בה"א ואיזה ביו"ד, כשהוא אומר (ברא' ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם – אל תקרא בהבראם אלא בה"א בראם, מכאן שהעוה"ז נברא בה"א (מנחות כט:), כמו שהה"א אין בכל האותיות יותר קלה ממנה להאמר, כך ברא העולם בלא יגיעה ועמל (אבודרהם בפי' "ברוך שאמר"). בלי עמל... – בלא יגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא "בדבר ה' " וכבר "שמים נעשו" (בר"ר יב, י). צור נשאם – תולה ארץ על בלימה (איוב כו, ז).

(נקי) – מאור הנאור... ברא אור – מהיכן נבראת האורה7 "עוטה אור כשלמה" – מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשמלה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו (בר"ר ג, ד). שאור – שם ע"ע באור.

יחידי בלי שנים – א-לוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים, אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים בעולם... (רמב"ם יסוה"ת פ"א הל"ז). בלתי עוזר – "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" א"ר יודן: שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא... שלא נברא ביום הראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע , וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו, אלא "אנכי ה' עושה כל, נוטה שמים לבדי, רוקע הארץ מאתי" (ישע' מד, כד) "מיאתי" כתיב (מי אתי?), מי היה שותף עמי בברייתו של עולם? (בר"ר ג, יא. עי' רש"י – ברא' א, ה).

א-ל יוצר... – כי בי"ה ה' צור עולמים (ישע' כו, ד). גזר ואומר... – כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד (תה' לג, ט)

(בלי און) – לאיר – כמו "לנחותם הדרך" (שמ' יג, כא ע"ש ברש"י) – להנחותם. ולהצמית פרות – כמ"ש (דבר' לג, יד) וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, שיש פירות השמש מבשילה וישנם שהירח מבשיל אותם. ונתלו... – כתיב "ויאמר א-להים יהי אור ויהי אור, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" וכתיב "ויתן אותם א-להים ברקיע השמים... ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי? חכמים אומרים: הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי (חגיגה יב.).

רב כוח א-לי... – זה א-לי ואנוהו א-להי אבי וארוממנהו (שמ' טו, ב), אפאר אותו ואהלל רוממותו.

הא-ל חי נמלך... – "ויאמר א-להים: נעשה אדם..." – כביכול נמלך במלאכי השרת, ללמד שיהא הגדול נמלך בקטן (בר"ר ח, ז). בתומו – ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן אמר: בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנא' "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", אמר: רבון העולם, מה אתה נותן פתחון פה למינים? א"ל כתוב, והרוצה לטעות – יטעה...(שם). השליטו... – "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו..." (ברא' א, כח).

מלכי השלים... – ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל א-להים ביום השביעי מלאכתו... (שם ב, א-ב). הנה הבי"ת פעם משמשת במובן "תוך", ויהי בהיותם בשדה (שם ד, ח), בתוך השדה, ויש שמשמשת במובן "עזרה", בא-להים נעשה חיל (תה' ס, יד), בעזרת ה' נעשה חיל. ולכן מחשש המובן "תוך", כתבו ע"ב הזקנים לתלמי המלך "ויכל א-להים ביום הששי, וישבות ביום השביעי" (מגילה ט.), ואמנם מובנה: בעזרת יום השביעי כלתה המלאכה, שהמלאכה היתה חסרה אותו יום של שביתה, כמ"ש (בר"ר י, י) גניבא אמר: משל למלך שעשה לו חופה, וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה? כלה שתכנס לתוכה, כך, מה היה העולם חסר? שבת... וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך... כנ"ל. ויקדש ויברך אותו-(צ"ל:ויברך ויקדש)"ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו"-ר' ישמעאל אומר:ברכו במן וקדשו במן,ברכו במן- שכל ימות השבת היה יורד עומר, ובע"ש שני עומרים וקדשו במן- שלא ירד בו כל עיקר(שם יא',ב'). (חזק)-נעלם מרעיון-"לית מחשבה תפיסא בך כלל"(פתיחא).עולם שכולו שבת-עוה"ב, הוא האלף השביעי...שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים(פדר"א פי"ח והרד"ל שם אות מט).

אמר ה' ליעקב

אָמַר ה' לְיַעֲקֹב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב

בָּחַר ה' בְּיַעֲקֹב גָּאַל ה' אֶת יַעֲקֹב

דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב זְכֹר אֵלֶּה לְיַעֲקֹב

חֶדְוַת יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב טוֹבוּ אוֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב

נִשְׁבַּע ה' לְיַעֲקֹב סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקֹב

עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב פָּדָה ה' אֶת יַעֲקֹב

צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב קוֹל קוֹל יַעֲקֹב

רָנִי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקֹב שָׁב ה' אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב

כנפי שחר

הנושא:שבח והבטחות לישראל.

דרך כוכב-יעלה, יצעד ויבוא מלך.הבאים...-בימים הבאים יכה ישראל שרשים.וירד-יקום רודה ומושל.זכור אלה-ההבטחות.טובו-יפו.כי לא נחש-אינו פונה לנחש וקסמים.און-עוולה.עפר יעקב-זרע יעקב,שנמשלו לעפר מחמת ריבויו וחזקו.

מעשה חרש

אמר...-אמר ה' אל בית יעקב(ישע' כט',כב').השיר בנוי כולו מקטעי פסוקים או על פיהם.והיות שהוא מציין את ההבדלה לטובה אשר הבדיל ה' אותנו מן העמים, לפיכך קבעוהו ב"הבדלה". אל תירא...-(שם מד',ב').פזמון זה חוזר אחרי כל צלעית,לפיכך אין לחפש קשר בין הצלעיות. אמור בשם רבי מאיר:מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד,של מדי עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב:אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן.. א"ל הקב"ה:ואתה אל תירא עבדי יעקב, אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית(ויק"ר כט',ב'). בחר...-יעקב אשר בחרתיך(ישע' מא',ח'),כי יעקב בחר לו יה,ישראל לסגולתו(תה' קלה',ד').גאל...-כי גאל ה' יעקב, ובישראל יתפאר(ישע' מד',כג'), גאל ה' עבדו יעקב(שם מח',כ').דרך...-(במד' כד',יג').הבאים...-(ישע' כז',ו').וירד...-(במד' כד',יט').זכור...-זכור אלה יעקב וישראל עבדי אתה(ישע' מד',כא'), המשורר הוסיף למ"ד וכתב "ליעקב", ובכך חזרה הפניה לה' שיזכור הבטחותיו ליעקב. חדות ישועות יעקב- לא מצאתי פסוק לצלעית זו ובסדור עבוי"ש ציין על(תה' נג',ז')מי יתן ישועות ישראל, בשוב אלוהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל,והוא "דחיק ואותי מרחיק",ולדידי מצאתי לה תרופה מן התורה:"חלק ה' עמו יעקב"(דבר' לב',ט')כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.טובו...-(במד' כד', ה')-אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא פסקו מישראל מעולם(סנה' קה':).יורו...-(דבר' לג',י'),הכוונה כאן ליושבי אהלי יעקב.כי לא נחש...-(במד' כג',כג')לא הביט און...-(שם כא')מי מנה...-(שם י').נשבע ה' ליעקב-(ע"פ עמוס ח',ז')נשבע ה' בגאון יעקב, אבל הכוונה שם:נשבע ה' בעצמו, כמו נשבע ה'... בנפשו(שם ו',ח')ושניהם לא לטובה נאמרו. ונ"ל שהוא(ע"פ יחז' כ',ה').ואשא ידי לזרע בית יעקב, ואולי הכוונה למ"ש בהרבה מקומות "אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב"(ברא' נ',כד').סלח נא לעוון יעקב-(ע"פ במד' יד',יט')סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך.עתה אשיב...-(יחז' לט',כה')פדה ה'...-(ירמ' לא',יא').צוה ישועות...-(תה' מד', ה'). קול קול יעקב-(ברא' כז',כב')הקול קול יעקב והידיים ידי עשו-בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידיים ידי עשו(בר"ר סה',טז').רונו שמחה ליעקב-כצ"ל(ע"פ ירמ' לא',ז')רונו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגויים.שב ה' את גאון יעקב-כצ"ל(נחום ב',ג')השיב ה' תפארת ישראל.תתן אמת...-(מיכה ז',כ').

צמאה נפשי לאלוקים

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לׂהִים, לְאֵ-ל חָי,

לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי :

אֵ-ל חַי בְּרָאַנִי / וְאָמַר חַי אָנִי

כִּי לׂא יִרְאַנִי / הָאָדָם וָחָי :

בָּרָא כׂל בְּחָכְמָה / בְּדַעַת וּבִמְזִמָּה

מְאׂד וְנֶעֶלְמָה / מֵעֵינֵי כָל-חָי :

רָם עַל כּׂל כְּבוֹדוֹ / וְכָל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ

בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ / נֶפֶשׁ כָּל-חָי :

הִבְדִּיל נִינֵי תָם / חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם / הָאָדָם וָחָי :

מִי זֶה יִצְטַדַּק, / נִמְשָׁל לְאָבָק דַּק ?

אֱמֶת, כִּי לׂא יִצְדַּק / לְפָנֶיךָ כָל-חָי :

בְּלֵב, יֵצֶר חָשׁוּב / כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב

וְאֵיכָכָה יָשׁוּב / הַבָּשָׂר הַחַי?

נְסוֹגִים אִם אָבוּ / מִדַּרְכָּם שָׁבוּ

בְּטֶרֶם יִשְכָּבוּ / בֵית מוֹעֵד לְכָל-חָי :

עַל כּׂל אֲהוֹדֶךָ / וְכָל-פֶּה מְיַחֶדְךָ

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ / וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי :

זְכוֹר אַהֲבַת קדוּמִים / וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים

וְקָרֵב הַיָּמִים / אֲשׁר בֶּן-יִשַׁי חַי :

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת / שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת

לׂא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת / וּבְנִי הֶחָי :

הֲלׂא חָלָק, מֵרׂאשׁ, / דָּמוֹ תִדְרוֹשׁ

שְׁפוֹךְ אַף, עַל רׂאשׁ / הַשָּׂעִיר הַחַי :

אֶקּוֹד עַל אַפִּי / וְאֶפְרוֹשׂ לָךְ כַּפִּי

בְּטֶרֶם אֶפְתַּח פִּי / בְּ "נִשְׁמַת כָּל-חַי" :

כנפי שחר

הנושא:תהלה וכמיהה לגאולה, רשות ל"נשמת".

צמאה-השתוקקה.וחי-יתקיים. יחו-יגיד.יצטדק-יוכיח צדקתו. נמשל...-האם אדם הנמשל לאבק?בלב יצר...-אשר ארסו כארס העכשוב, מין עכביש ארסי.נסוגים-שהתרחקו מדרכי ה'.

בית מועד...-כנוי לקבר.הלוא חלק...-מראש וראשונה יש לדרוש דמו של יעקב, איש חלק,היינו לשפוך אפך על ראשו של עשו,איש שעיר החי לו בכל טוב.

מעשה חרש

צמאה נפשי...-(תה' מב',ג')כל בתי השיר מסיימים במלת "חי" מן המקרא.לבי ובשרי...-(שם פד',ג').כי לא יראני...-(שמ' לג', כ').וחי-ויתקיים,וכמפורש(שופ' יג',כב')ויאמר מנוח אל אשתו:מות נמות! כי אלוהים ראינו נ"א:אמת כי לא יראני, ולמה יכפול "אמת כי לא יצדק"? ברא כל בחכמה-ה' בחכמה יסד ארץ,כונן שמים בתבונה(מש' ג',יט').ונעלמה...-(איוב כח',כא'),פעולת הבריאה עמוקה ונסתרת מעיני הבריות.רם...-רם על כל גוים ה'(רם) על השמים כבודו(תה' קיג',ד')וכל פה יחו הודו-נ"א:וכל פה מיחדו, ולמה יכפול "וכל פה מיחדך"?אשר בידו...-(איוב יב',י').הבדיל...-ושמרתם את כל חוקותי...אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים(ויק' כ',כב'-כד').ניני תם-זרע "יעקב איש תם",(ברא' כה',כז').אשר יעשה...-(דבר' יח',ה').מי זה יצטדק?-מי יאמר זכיתי לבבי?(תה' כ',ט')נמשל לאבק דק?-הן גוים כמר מדלי,וכשחק מאזניים נחשבו,הן איים כדק יטול(ישע' מ',טו')כי לא יצדק...-(תה' קמג',ב').בלב...-בליבו של אדם ישנו יצר,נטיה לעשות רע, כי יצר לה באדם רע מנעוריו(ברא' ח', כא') חשוב כדמות...- הדומה לארס המתפשט בכל הגוף,"כך אומנותו של יצה"ר, היום אומר לו:עשה כך,ולמחר אומר לו:עשה כך, עד שאומר לו:עבוד ע"ז!והולך ועובד,א"ר אבין:מאי קראה?לא יהיה תך אל זר,ולא תשתחווה לאל נכר(תה' פא',י'),איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר: זה יצר הרע(שבת ה:).ואיככה ישוב...-כלומר, איך ישוב הבשר, אשר חלחל בו ארס כזה, להיות חי ובריא?ישוב...-(ויק' יג',טז').נסוגים...-אחר שאמר "ואיככה ישוב הבשר החי?" שוב אמר שאין להתייאש, כי היכולת ביד האדם להתגבר על יצרו ולתקן את אשר עיוות אם ירצה,"ואם תאמר שאינו ברשותך, כבר הכתבתי לך בתורה(ברא' ד',ז')ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו"(בר"ר כב',טו') בטרם ישכבו...-לפני שימותו ויובלו לקבורה.תנן התם(אבות פב',מי') ר"א אומר:...ושוב יום אחד לפני מיתתך:שאלו תלמידיו את ר"א:וכי אדם יודע איזה יום ימות?א"ל:וכל שכן! ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימי בתשובה(שבת קנג.).בית מועד לכל חי-(איוב ל',כג') בית קברות המיועד לכל חי.על כל אהודך-ואהבת את ה"א בכל לבבך ובכל נפשך ובכל "מאדך"(דבר' ו',ה') בכל מדה ומדה (בין מדה טובה ובין מדת פורענות-ברטנורה)שהוא מודד לך, הוי מודה לו במאוד מאוד(ברכות פט',מה').נ"ל שצ"ל:אודך, שאין דרכו של הראב"ע בכך.פותח...-(תה' קמה, טז'). זכור אהבת קדומים-א"ר יהודה:מה הוא "מדלג על ההרים"?(שה"ש ב',ח'), אמר הקב"ה:אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינם נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל?לאבותיהם הקדושים... ואין הרים אלא אבות, שנא'(מיכה ו',ב') שמעו הרים את ריב ה'(שמ"ר טו', ה').וקרב הימים...-ימים שבהם יתגלה לכל,שדור מלך ישראל חי וקיים.נ"א:וקרב קץ הימים, והוא יתר על המשקל. אשר בן ישי חי-(ש"א כ',לא'). ראה...-שיעורו: ראה שפחה נואמת לגברת אמת...-שרה, הגברת האמתית.שפחה-הגר.לא כי...-(מ"א ג',כב'), לא כמו שאת סבורה, אלא בנך המת ובני החי."גברת שפחה/בנך-בני" הכוונה לאומות ולזרען. הלוא חָלָק...-שיעורו:מראש, דמו של חלק תדרוש, הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק(ברא' כז',יא').על ראש השעיר החי-(ויק' טז',כא').החי-כאן:היושב בשלוה. אקוד על אפי-לה"כ(ש"א כה',יד') ויקוד אפים ארצה וישתחו.אקוד-אכוף הקדקוד.ואפרוש...-לה"כ(שמ' ט',כט')אפרוש את כפי אל ה'.

פיוט: להודות מה טוב כהיום לה' כי שבת היום

להוֹדוֹת מַה טּוֹב כְּהַיּוֹם

לַה' כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם :

יוֹם בּוֹ שָׁבַת מִכָּל מִפְעָל / יוֹצֵר תֵּבֵל וְחוּג מַעַל

עַל כֵּן גָּבַר וְהֻקַּם עַל / שֵׁשֶׁת יָמִים אַךְ זֶה הַיּוֹם : לַה' :

עׂז לוֹ צְבִי וְתִפְאָרָה / אוֹצָר חֶבְיוֹן מָלֵא אוֹרָה

וְגַם בּוֹ נֶפֶש יְתֵרָה / עָשָׂה ה' זֶה הַיּוֹם : לַה' :

קוֹשֵׁר הַנְּשָמוֹת בִּצְרוֹר / הַחַיִּים, וְרׂאשׁ מָר-דְּרוֹר

מִקְרָא קׂדֶשׁ חׂפֶשׁ דְּרוֹר / וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם : לַה' :

בַּעֲבוּר זֶה שׁוֹכֵן סְנֶה / הוֹרִיד הַמָּן בַּמַּחֲנֶה

יוֹם הַשִׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה / עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם : לַה' :

הָדוּר דָּגוּל בְּכָל-פֵּאוֹת / יוֹם זֶה לַה' צְ-בָאוֹת

וּנְהַר הַסַּמְבַּטְיוֹן לְאוֹת / וּלְמוֹפֵת, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם : לַה' :

לְעַם קְרוֹבוֹ הִנְחִילוֹ / לְקַדְּשׁוֹ וּלְהַבְדִּילוֹ

וְקָרְבַּן מוּסָף צִוָּה לוֹ / חׂק לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם : לַה' :

וְאַשְׁרֵיכֶם עַם נִכְבַּדְתֶּם / וּבְזֶבֶד טוֹב זֶה נִזְבַּדְתֶּם

כִּי בִּגְַל מִצְוָתוֹ, אַתֶּם / נִצָּבִים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם : לַה' :

יִשְׁמָרְכֶם אֵ-ל כְּאִישׁוֹן בַּת / עַיִן, וְחַסְדּוֹ בַּל יֻשְׁבָּת

וּלְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת / תִּמְצְאוּן אוֹתוֹ כְהַיּוֹם : לַה' :

כנפי שחר

הנושא: שבת קודש

וחוג מעל-כיפת הרקיע שממעל.אוצר חביון-חמדה גנוזה.קושר...-השבת צורר נשמות שומריו בצרור החיים וכו'. ונהר הסמבטיון לאות...-שמושך אבנים כל ימות החול,ובשבת הוא נח(סנה' סה:). ובזבד טוב-מתנה טובה.

מעשה חרש

להודות...-כמה טוב להודות לה' ביום מנוחה וקדושה שכזה!מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'(תה' צב',א'-ב').לה' כי שבת היום-כי שבת הים לה'(שמ' טז',כה')השיר מסיים בפסוקים..יום בו שבת מכל מפעל-מכל מלאכה.יוצר...-יום בו שבת ה' יוצר תבל. וחוג מעל-מעגל המקיף את העולם, שמי מרום.על כן גבר...-שיעורו:אך היום הזה גבר והוקם על ששת ימי המעשה, לה"כ(ש"ב כג',א')נאום הגבר הוקם על.גבר-נישא, ל' כי יהודה גבר באחיו(דה"א ה',ב').והוקם על-למעלה.אך זה היום-(איכה ב',טז').עוז לו...-ליום השבת.וגם יופי ופאר.אוצר חביון-השבת הוא אוצר שניתן לנו בהיחבא, א"ר יוחנן משום רשב"י:כל מצוות שנתן הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא,חוץ משבת שנתן להם בצנעא,שנא'(שמ' לא',יז')ביני ובין בני ישראל(ביצה טז.).וגם בו נפש יתירה...-שיעורו:וגם עשה בו ה' נפש יתירה.נפש יתירה-אמר רשב"ל:נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת...(שם)פירש"י:רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרווחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה.עשה ה' זה היום-זה היום עשה ה'(תה' קיח',כד')קושר...-צר בצרור,שומר,(ע"פ ש"א כה',כט')והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים,והם חיי הנשמה הנצחיים.וראש מר דרור-וקושר בראש מה דרור,לה"כ(שמ' ל',כג')ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור,מבחר הבשמים,כאן:סמל לשכרן של צדיקים בעוה"ב,כד דמך ר' אבהו אחזו ליה י"ג נהרי אפרסמון(בר"ר סב',ג')ובזוהר(ויקהל ר:) וכד אסתלק ההוא בר נש מהאי עלמא נשמתיה סלקא...ויפתחון לה תליסר טורי דאפרסמונא דכיא...(וע"י זוהרתרומה קלא.ואתחנן רסז.).מקרא...-שיעורו:וקראתם...מקרא קודש..שתכריזו על יום השבת הכרזה שהוא קודש ויום חופש ודרור לשבות בו מכל מלאכה,ויתכן שירמוז לתקיעת השופר שנהגו לתקוע בע,ש כמ"ש(שבת לה: ורמב"ם פ"ה מהל' שבת הל' יח'-יט')תנא ע"ש.התחיל לתקוע תקיעות תוקעין סילק(הקדירות מעל גבי הכירה)המסלק,והטמין המטמין והדליק המדליק,ושוהה כדי צליית דג קטן...ותוקע ומריע ותוקע ושובת.וקראתם בעצם היום-(ויק' כג',כא').בעבור זה...-כדי להוכיח כי ה' נתן לנו השבת, על כן נתן לנו ביום השישי לחם יומיים(שמ' טז',כט').שוכן סנה-כנוי לה' ע"ש ורצון שוכני סנה(דבר' לג',טז')שנתגלה למרע"ה בסנה(שמ' ג',ב')משנה על אשר ילקטן יום יום-(שם טז',ה').הדור דגול...-תואר ליום השבת שהוא מפואר ומתנוסס כדגל בכל העולם.ונהר הסמבטיון לאות...-ואף שאלה זו שאל טורנוסרופוס את ר' עקיבא אמר לו:...מי יימר דהאידנא שבת?(דילמא אחד משאר ימים הוא שבת?),אמר לו:נהר סמבטיון יוכיח(נהר אחד של אבנים, ובכל ימות השבוע שוטף והולך, וביום השבת שוקט ונח(סנה' סה: ורש"י שם, ועי' בר"ר יא',ו')כי קדוש היום-(נחמ' ח',י').לעם קרובו-לבני ישראל עם קרובו(תה' קמח',יד'). הנחילו-לעשות את השבת לדורותם ברית עולם(שמ' לא',טז')לקדשו-זכור את יום השבת לקדשו(שם כ',ח'),במה אתה מקדשו? במקרא במשנה במאכל ובמשתה בכסות נקייה(ילקו"ש-ואתחנן רמז חת"ל)"לקדשו"-לקדשו בברכה,מכאן אמרו:מקדשין על היין בכניסתו(מכילתא).ולהבדילו-ביציאתו, כדתניא: הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה על הכוס(פסחים קה:),או:לקדשו ולהבדילו-הכוונה למ"ש(שבת קיג.): וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר(ישע' נח',יג'),וכבדתו-שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול...מעשות דרכיך-שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול...ודבר דבר-שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול.וקרבן מוסף...-"וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים...עולת שבת בשבתו על עולם התמיד ונסכה"(במד' כח',ט'-י').לעשות כדת היום-(אס' ט', יג').ואשריכם עם נכבדתם-כמ"ש(ישע' מג',ד')מאשר יקרת בעיני ונכבדת ואני אהבתיך.ובזבד טוב...-חלק טוב נפל בגורלכם:לדעת כי אז אני ה' מקדשכם(שמ' לא',יג'), אמר לו הקב"ה למשה:מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה,ואני מבקש ליתנה לישראל,לך והודיעם (שבת י:).כי בגלל מצותו אתם...-ר' ישמאל ב"ר יוסי שייליה לרבי:בני בבל בזכות מה הן חיים? א"ל בזכות התורה:ובני א"י בזכות מה?א"ל בזכות מעשרות:ואנשי חו"ל בזכות מה? א"ל:בזכות שהן מכבדין את השבתות ויו"ט(בר"ר יא',ג'),הרי גם כשאין זכות תורה ולא זכות מעשרות מתקיימים בגלל כיבוד בת ויו"ט.אתם ניצבים...- אתם ניצבים היום כולכם(דבר' כט',ט').ישמרכם...-לה"כ(תה' יז',ח') שמרני כאישון בת עין, ר"ל בשכר שמירת שבת חסד ה' עלינו ולא יפסק, וינחילנו עולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.תמצאון...-כהיום תמצאון אותו(ש"א ט',יג').

יעלת חן העלמה נעימה כלילת יופי בת האיתנים

יַעֲלַת חֵן הָעַלְמָה נְעִימָה כְּלִילַת יֹפִי בַּת אֵיתָנִים

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וְזָהְרֵךְ וְקוּמִי צַהֲלִי בִרְנָנִים

קוּמִי עֲדִי צְנִיף מְלוּכָה נְסוּכָה וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים

וְלִבְשִׁי שָׁנִי עִם עֲדָנִים

כִּי מִכָּל עֲלָמוֹת

נָוִית וְיָפִית הֲדוּרָה קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹת חִשְׁקִי מִלְּפָנִים

בְּתֹף וְכִנּוֹר וּמְחוֹלוֹת

אִשְּׁרוּךְ כָּל בָּנוֹת

וּמַה לָכֶן בָּנוֹת בְּדוֹדִי לְדוֹדִי אָנִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ

קִנְּמָן בֶּשֶׂם וְגַם שֵׁשׁ וְתַרְשִׁישׁ וּפָנִים נוֹצְצִים אוֹר לְהָבִים

וְעֵינַיִךְ זוֹרְקִים תּוֹתָח וּמִפְתַּח שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שָׁנִים

שִׁנַּיִךְ, כְּמוֹ בְדֹלַח

רַקָּתֵךְ כְּפֶלַח

רִמּוֹן זֹאת קוֹמָתֵךְ יָפְתָה וְדָמְתָה

לְתָמָר נְעִימַת שׁוֹשַׁנִּים

כנפי שחר. הנושא: נחמה או הכנסת כלה.

יעלת חן – חיננית כיעלה, כצביה. בת איתנים – בת גדולים. קומי עדי... – עטי, חבשי כתר מלכות. שני עם עדנים... – בגדי פאר. נוית... – נאה ויפה. בעבות – בעבותות, בחבלי אהבתי בך. קנמון... – בושם הקנמון, רמז לשמה הטוב של הכלה. וגם שש – אבן שיש לבנה, רמז לטוהר מדותיה. ותרשיש – אבן יקרה שחורה, רמז לימי העלומים שהשער שחור, לימי השחרות. ופנים... – מביעות הוד ועוז. (ויתכן להסב התארים הנ"ל אל הדוד). תותח – כאן: חץ. ומפתח שפתיך – שפתי פיך. בדולח – אבן יקרה לבנה. רקתך... – צדע, צד המצח וורוד כחתיכת רימון.

מעשה חרש.

יעלת חן העלמה... – בשיר זה הובילו הפייטנים בכל ערי מרוקו את הכלה מבית אביה אל בית החתן. ומכיון שהנושא משותף גם לכ"י לפיכך אני מקיים "טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך". בת איתנים – בת אבהרם יצוי"ע, בירח האיתנים בחג (מ"א ח, ב) – ירח שנולדו בו איתני עולם (ר"ה יא.). קומי אורי... – (ישע' ס, א). קומי מדי צעיף מלוכה – (ע"פ סב, ג שם) והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף א-להיך. צניף מלוכה – הכוונה לעטרה שהיתה הכלה חובשת בליל חופתה, עצאבה בערבית, גובהה כעשרים ס"מ, מחודדת, לבנה ומשובצת פנינים, והיו נושאים הכלה כשהיא מיושבת על ספה מכובדת, ועל פניה פרושה "הינומא", אריג לבן דק, שהוסיף לה חן וכבוד, וזהו מנהג קדום ונזכר בסוטה (פ"ט מי"ד) בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות; ובכתובות (פ"ב מ"א) אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים. נסוכה – את המשוחה למלוכה, ל' ואני נסכתי מלכי (תה' ב, ו). ולבשי שני... – (ע"פ ש"ב א, כד) המלבישכם שני עם עדנים. ומשבצות שש – ארג פשתן עשוי מקלעות מעשה אורג. ורקמות – בגדים מצויירים מעשה רוקם. מכל עלמות נוית... – יותר מכל עלמות. קשורה בעבות חשקי מלפנים – כמ"ש (הושע יא, א) כי נער ישראל ואוהבו ממצרים קראתי לבני.

בתוף...אשרוך כל בנות – (ע"פ ברא' ל, יג) באושרי כי אשרוני בנות. ומה לכן בנות... – כנוי לאוה"ע. לדודי אני... – אני לדודי ועלי תשוקתו (שה"ש ז, יא), כמ"ש (דבר' לב, ט) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ועלי תשוקתו – כמ"ש (שם י, טו) רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה.

קנמון-בשם – (שמ' ל, כג). וגם שש – רצפת בהט ושש (אס' א, ו). ותרשיש – ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש (שה"ש ה, יד). ופנים...להבים – (ע"פ ישע' יג, ח) פני להבים פניהם. ומפתח שפתיך – לה"כ (מש' ח, ו) ומפתח שפתי מישרים. שפתיך כמו חוט שנים – כחוט השני שפתותיך (שה"ש ד, ג). בדולח – שם הבדולח ואבן השוהם (ברא' ב, יב). רקתך... – כפלח הרמון רקתך (שה"ש ד, ג). זאת... – זאת קומתך דמתה לתמר (שם ז, ח), מה תמר אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים (סוכה מה:).

מבורך שבת מפי אלוהים גבוה על כך גבהים

מְבׂרָךְ שַׁבָּת מִפִּי אֱ-לׂהִים / גָּבוֹהַּ עַל כָּל-גְּבוֹהִים

מִכָּל-יָמִים בֵּרַךְ אוֹתוֹ / כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ