קינות ודברי מליצה שנתחברו לזכר רבי מרדכי אביטן זצ"ל
הקינות חוברו ע"י רבי רפאל סקירה הי"ו
מליצה על מותו של ר' מרדכי אביטן זצ"ל
רביד נסיר ושק נתפור לעיר האבות פנה זיוה הודה הדרך
במלאת חייו הצנועים ,לנזיר השכונה ונרה
ימי יגון ברחובות העיר, אור החמה כבה מאורה.
מבוכה צרה ועברה, על הצדיק שאבד ואין לו תמורה
רבים נתייתמו ומתאבלים, ומעיניהם דמעות ניגרה
דורש טוב וכליל הענווה, חסדיו ומידותיו תמיד נזכרה
כל ימיו מפי מרגליות בתורה, נעימים דבריו בלי מרי וסרה
ירא לבוראו ומשעבדו במורה, תפילותיו בשמחה רבה
אור פניו והדרו כמלאך, תמיד יהגה בתורה שבעין שגורה
בדבריו האמנים וגם נעימים, משיב לב ונפש מצרה
ידיד לי ורע ואיש חברותא, נשמתו בליבי שמורה
טהור וחסיד לשיעורים התמיד, ובמסירות ללא לאות למדה והורה
נשמה קדושה ותמימה, קו ונקי מסולת חיבה יתרה
תושבי העיר צמאים למימיו, שהרביך כגשם בגבורה
נר לרגלי בנו ובנותיו, ולכולם השריש אהבה יתרה
צעדיו שם אלי שחק, ועזב אותנו ועלה בסערה
בחודש בין המצרים(תמוז) שנת תשס"ז ליצירה
היום בו נזעק ותפלש באפר, ונכרע מול אדון הנורא
זכותו תיהיה למגן וצינה בעדינו, ותבש רחמים עלינו מצרה
לעד זכרו לא ימוש מליבנו, נשמתו בצרור החיים צרורה
קינה ליום השבעה
איך בכי אעלה, על איש חסד מלא,
חונן על דלי, צנוע ומעלי.
נפשו חשקה תמיד , תורת אל תמימה .
נקשר בפתיל צמיד, ביראה ותומה.
עבד אל שוכן רומה, עבודה תמה.
באהבה שלמה, בפז לא תסולה .
יודעיו חיש האספו, רעיו וחבריו .
קוננו כי חלפו , שבעה מיימיו.
נקטפו זמוריו , ענבי נזיריו.
אוי על זיו פניו , רקב יבלה .
מנופת צוף ומן, אמריו נעמו .
ישר תמים ונאמן, מתהלך בתומו.
על יומו נשמו , כל טועמי טעמו.
לקולו נהמו, ואוזניו תצלי .
ראה צדק ועשה , לתורה וחוקה.
פשפש ולא מצא , לגוף טוב שתיקה.
וצניעות הן חשקה, נפשו תמיד דבקה.
ליחו לא נסה , הפלא ופלא.
דבריו היום שמעו , צועקים היום בא קרץ .
להם עניים דמעו, יגרדו בחרס.
וקינות ממני שמעו, נאה לאמר במרץ.
ומעי התהפכו, על מות רע לי .
כאור יקרנו פניו , כפני מלך חיים.
בעדן מי היאור , ישתה פי שניים .
עם ברים ורצויים , לפני שוכן שמים.
שם יראה צדיקים אהובים וידועים
ינחם הפליטה , ההולכים בדרכים.
חסדי אבות ממלאים, הם ובני בנים.
לשפע הם ראויים , ובריאות כל השנים .
בזכות מור אביהם יגן עלינו ועליהם
קינה ליום השלושים
לפטירתו של הצדיק ר' מרדכי אביטן זצקו"ל
חוברה ע"י רבי רפאל סקירה הי"ו
אהה חלף עבר, חכם בו לבב.
ר' מרדכי אביטן ירח לפקודתו
נר זיו מאורו מופת הוא בדורו
עליו שמים שערו עת עלה הדרו
יראת חטא פרושה על כל מעשיו
צדקות לרוב עשה נדרש לדורשיו
מדותיו היקרים מפז הם ייקרו
דת קונו שמר, עד עת בא דברו
ראש מור דרור , קינמון בושם
בים דרש בתלמוד היה לו יד ושם
דורש טוב לעמו , ולבני משפחתו
אוי לנו כי לא ישוב עוד לביתו
כל אמרותיו צרופה במתינות יפה
בתירוציו וקושיותיו הבנתו החריפה
יה צור עולמים , לאבלי ניחומים .
לקרובים ולרחוקים ברכות ממרומים .