אור החיים הקדוש
יום פטירתו של מו"ר אבי הייתה בליל שבת קודש ויום קבורתו חלה במוצאי שבת קודש ט"ו תמוז – יום הילולתו של אור החיים הקדוש , אין ספק שמפגש תאריכים אלו הינה השגחת הבורא , מיום בו לקה מור אבי באירוע המוחי קבעו הרופאים שימיו ספורים והמרחק בין ימים אלו ליום ההילולא כשבוע וחצי . אנו ידענו על קשרו המיוחד עם לימוד תורתו של אור החיים ולכן ידענו שיום פטירתו יהיה בסמוך ובכך "משך" אבי את ימיו, ובכל יום היו הרופאים אומרים זה ממש קרוב, אך אבי המשיך עוד קצת בכדי להגיע ליום ההילולא של אור החיים הקדוש. ואכן בליל שבת קודש בלק השיב את נשמתו לבורא עולמים ובכך ידענו שנתמלאו רצונותיו , יום פטירתו בשבת ויום קבורתו היום הילולת אור החיים הקדוש .
משמעות אור החיים הקדוש אצל מו"ר אבי היא הייתה משאת הנפש, הוא למד והחכים מתורתו בכל עת , כל שבת עסק בפירושו על התורה ואף אני נקראתי לדגל בימים אשר עיניו כהו , לקרא לו את פירוש אור החיים , מאידך כשקראתי הוא כבר ידע את ההמשך כקורא מן הכתוב .
השתדל בכל העת בו עלה ירושלים לעלות לציון ולהתפלל ולבקש ממנו .
כשאבי מספר על אור החיים, גל של התרגשות ושמחה עוברת על פניו וזכורים לי הסיפורים שהיה מספר לנו על אודותיו של אור החיים והיה מספרם ברגש ובהתלהבות יתירה .
תורת אור החיים הקדוש הייתה טבועה בו, ונשמתו מצור מחצבתו של אור החיים הקדוש, לחיבור הנפשי העמוק של אבי עם אור החיים הקדוש נתוודעתי לזה מהיום בו קבעתי שיעור בקהילה מיד לאחר פטירתו, שיעור באור החיים הקדוש, כל שבת בבוקר לפני התפילה כמנהג אבי , וכך בכל שבת כשאני מעמיק בלימוד אני מזהה כיצד אבי אימץ מתוך תורת אור החיים הקדוש את תורתו, והפכה לאורח חיים וחי על פי הגותו ותורתו .
רבים הם הדברים אשר למד מתורתו והפכם לתורת חיים והם דורשים מאיתנו כמעט ספר שלם לתיאור אורח חייו על פי השקפת עולמו של אור החיים הקדוש , אנו ברשימה זו נתייחס למעט קווים משותפים אשר אימץ אבי עליו השלום מדמות המופת אור החיים הקדוש .
אור החיים הקדוש נולד בשנת 1696 בשנת ה'תנ"ו בעיר סאלי (מרוקו) למשפחת עטר שפירושו בערבית "בושם" [היות והמשפחה עסקה במשך דורות במסחר הבושם]. רבו הראשון היה סבו שעל שמו הוא נקרא. התפרנס משזירת בגדי זהב וכסף. בשנת תס"ז נשא לאשה את בת קרובו ר' משה בר' שם טוב אבן . בשנת תפ"ה נכלא כתוצאה מריב כספי בנוגע לירושה מחותנו. בשנת תצ"ב נדפס ספרו "חפץ ה'". מחמת מצוקת הרדיפות עבר לעיר מקנס ומשם לפאס. בשנת תצ"ח היה רעב כבד במרוקו והרב עבר לבירה דאז טטואן ומשם לאיטליה דרך אלג'יר, שם הדפיס את ספריו "אור החיים" ו"פרי תואר".
בחודש אב תק"א עלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל דרך אלכסנדריה, והם התיישבו בעכו. משם ערך "זיארות" - עליות לקברי קדושים בגליל והגיע גם לטבריה. ר' חיים בן עטר ותלמידיו עברו מעכו לפקיעין, ובסוף שנת תק"ב עברו לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר. ר' חיים בן עטר נפטר במוצאי שבת ט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
אישיותו של ר' חיים הסב משפיעה על אור החיים הקדוש ויעידו הדברים שכתב עליו ר' חיים הנכד על סבו :
"ישבתי ללמוד תורה לפני מורי ורבי הרב המפורסם אדוני זקני מורי אשר נודע בשערים שמו המופלג החסיד העניו כמוהר"ר... אשר מימיו שתיתי באר מים חיים ובין ברכיו גדלתי ובחיקו שכבתי מיום היותי לשאוב מדרכיו הטובים... כללן של דברים הצצתי וראיתי דביקותו בו יתברך אפילו בעת טרדתו לא נמנע מהביט אל ספר המקרא וממנו למדתי קצת מעשים כטיפה מן הים".
מי שמכיר את מו"ר אבי עליו השלום הספר מעולם לא מש מידו ובכל עת פנויה הספר היה בידו, וגם בעת כאשר נכנסו האנשים למרכולתו לקנות והוא באמצע לימוד לא הטריד אותו שמחכים אנשים והיה ממשיך בעיונו עד שהיה יכול לעצור .
חשיבות הפירוש
דרך זו שסלל ר' חיים בפירושו עושה את הלימוד ב"אור החיים" יותר מסתם לימוד לשם הבנת פרשת השבוע. היא נותנת לידי הלומד שפע רעיונות, עצות ודברי חיזוק בדרך עבודת השם המדברים אל לבו של אדם, דברי מוסר המדריכי המדריכים אותו כיצד לשפר דרכיו ולסגל לעצמו מידו טובות, לנטוע בלבו אמונות אמיתיות ולהעמיק את רגשותיו הדתיים. הלימוד אף מקנה לו דפוסי התנהגות המוליכים אותו לדרך מושלמת יותר. ואכן אפשר להבין מדוע פירוש זה חביב אצל מו"ר אבי והשתדל לקבוע עתים ללימוד "אור החיים".
העיסוק בתורה
דומה שהערך הגבוה ביותר בסולם הערכים של אור החיים הקדוש ושמרבה להזכירו, הוא העיסוק בתורה. על הפסוק "ויאמר אם שמע תשמע לקול ה' אלקיך וגו' " (שמות טו, כו) אומר רבי חיים בן עטר :
"כנגד ללמוד אמר אם שמוע לקול ה' זו תלמוד תורה, וכפל השמיעה לרמוז להם שיהיה עסק התורה בחשק גדול, שהגם שעודנו לומד יתאווה ללמוד עוד וזה יגיד שאינו שבע וקץ בלימוד". וכן בשמות (יט, ב) מוסיף " הא' הוא התגברות והתעצמות בעסק התורה, כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה". וכן בויקרא (כו, ג) "אם בחוקתי תלכו... להיות עמלים בתורה... כי לטעם שילמוד האדם תורה בחשק תמיד גזרה חכמתו... שיהיה האדם לומד ושוכח".
אור החיים מרחיב בעוד המון מקומות את הדרישה לעסוק בתורה , מתוך קריאה זו אבי מבין מדברי אור החיים לעסוק בתורה וכמעט כל רגע קט ופנוי הוא מנצלו ללמוד תורה , וכל לימודיו בתורה היו, עד ערוב ימיו ישב ולמד בכולל גם כשהוא חלש, מסירות עצומה לניצול זמן פנוי לתורה , הייתה מדהימה ואף היה גוער בי אם התעסקתי בבטלה ולא למדתי תורה.
תורת הנסתר
מדי פעם בפירושו על התורה היה משלב רבי חיים בן עטר בדבריו, עקרונות בתפיסתו הקבלית ובלא מעט מביא פירושים מעולם הקבלה הידועים לאנשי סוד : כגון בספר במדבר (ז, א) "ביום כלות משה", ששם אומר המדרש "כלת כתיב", והוא שואל: "ורואני כי בס"ת כתובה בויו ? ואני אומר כי דברי תורה כאלו... אינם נמסרים לכל מרים יד בתופסי התורה... ויש לך לדעת כי סדר תורתנו הקדושה ותיבותיה ואותיותיה ספורות מזוקקות חצובות ממחצב קדוש ונורא, נפלאים המה למכיר בהם ויותר פליאות נעלמים מעין כל ואעירך גרגיר אחד... והנה מביני מערכות האותיות המה... האומרים כי 'כלת כתיב', והויו היא מושאלת שם בהשאלה... וזה שיעור הדברים: כלת כתיב פירוש, תיבה זו של כלות זה פרושה, קח מהכתוב כלת כדי שתבין אשר תכוון אליו התיבה ואות ויו היא בבחינת החתן והוא סוד נעלם, ויו תוך כלת, והבן".
אכן נעלם הפירוש וידועים לאנשי חן , מו"ר אבי היה שולט ברזי הקבלה עוד משבתו במרוקו , והיה דורש בזוהר ומעמיק בו , בעלותו ארצה עסק בצאת השבת בזוהר עם רבי מנחם גבאי . וכן ספר הזוהר היה גם מונח בידיו וכשיצא לאור פירוש הסולם על הזוהר היה מבין הראשונים שרכשו . כשאני למדתי עמו באור החיים הקדוש וכשנקלענו לפירושים מסוג "והבן" היה אומר לי "זה לא בשבילך "
לימוד תורה בסגפנות
רבי חיים בן עטר מתבסס על מאמר ר' עקיבא, שלא נתן הקב"ה מצוות לישראל אלא לצרפם בהם, דכתיב "אמרת ה' צרופה", והוא מפרש מאמר זה (ויקרא יט, ב): "כי כל המצוות שנתן ה' לישראל אינם אלא לצרף ולנקות את הסיגים אשר סבבו החטא הקדמון, כי כל מצוות לא-תעשה להסיר תחלואי הנפש, וכל מצוות עשה - להאיר לבחינת הנפש. ועל ידי שמירת מצוות לא תעשה יוסר הפגם, ועדיין תחסר מאורי אורה, ובעשות מצוות עשה יאיר אורה, כאומרו נר מצווה... ולצד כי האדם הוא הגורם הרע, הוא חטא והוא ישא את עוונו אשר הלביש את נפשו אז כשחטא אדם הראשון...
ולכן כותב בספר דברים :
"בסיגופים וכמאמרם לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, והרגזתו הוא לסגף עצמו בדברים המותרים לו, גם בתעניות ומלקות ובכי, להתיש כוח הרע שבעיר (גופו) ". וכן מוסיף "שצריך להרחיק ממנו כל אשר תאווה נפשו אפילו דברים שאין בהם איסור כדי לענות אדם נפשו... והוא סוד התענית שיתענה האדם לאבד כוח הרע הדבוק בו שהוא כוח המסית".
רבי חיים בן עטר סובר שיש ללמוד ולחיות בסגפנות. וכבר בהקדמתו הוא כותב שנקט בכלי "רוח נכון, לכוון דעתי להרחיק דברי חול ותענוגי עולם הזה כי הם דברים הפוגמים מעיקרם". וכאשר אדם שומר מצוות לא-תעשה
ועשה הוא מזריח את אור אישיותו הרוחנית.
על זאת הדרך היה מו"ר אבי , חי בצניעות מעולם לא נדרש לחומריות הסתפק במעט , היה מקפיד לאורך שנים לצום בימים שני וחמישי כאנשי מעשה , חי בספגנות לאורך ימיו ובצניעות יתירה.
אהבתו לארץ ישראל
ידועה חיבתו הגדולה של רבי חים בן עטר לארץ-ישראל, כפי שכתב על הפסוק "והיה כי תבואו אל הארץ" - '"והיה' לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ" עוד מסביר רבי חיים בן עטר "ארץ ישראל אין עליה שופט מבלעדי ה' והוא אומרו את ה' האמרת בכניסתך לארץ להיות
לך לאלוקים" ובספר ויקרא (ו, ב) "אל מקום טהור - היא ארץ ישראל הטהורה... ואין לך מקום שיקרא טהור זולת ארץ הקדושה".
כשם שהביע צערו הגדול על הגלות (בראשית א,א) כך קבע שהגאולה תבוא על ידי לימוד תורה שנמשלה למים ולכן מהגלות האחרונה יגאלו בזכות משה דהיינו בזכות תורת משה כי בלי ערך התורה אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה .
מו"ר אבי בהיותו במרוקו כשהוא כותב הוא מציין בכל מקום את תפילתו וערגתו לעלות לארץ ישראל וכפי שאור החיים זוכה ועולה לארץ ישראל כך אבי זוכה ועולה לארץ , מעולם לא דיבר דבר רע על ארץ ישראל , והיה משבח על הליכתו בארץ ישראל והליכתו בעיר בה התהלך אברהם אבינו – באר שבע .
תוכחה ומוסר
רבינו אור החיים הקדוש שילב בפירושו דברי תוכחה ומוסר, כאמור מטרתו היתה לא רק לעזור להבנת התורה, אלא גם לקרב את האדם לדרך ה'. את פרשת "והיה כי תבואו אל הארץ" (דברים כו, א) הוא מפרש בדרך הרמז על הארץ העליונה שלאחר המוות, שאז "והיה" לשון שמחה, על דרך "ותשחק ליום אחרון". טנא הביכורים הוא המצוות והמעשים הטובים שסיגל האדם בהיותו בעולם הזה.
פרשת "לא תראה את שור אחיך... נידחים" (שם כב, א) מדברת כאן על הצדיקים שהם בחינת אחים לקב"ה, ו"שור אחיך" הם המוני בית ישראל, צאן מרעיתו של הקב"ה, כי תראה אותם נידחים מן הדרך הישרה, אל תתעלם מהם, אלא "השב", השתדל להחזירם בתשובה, להשיבם לאחיך, דהיינו להקב"ה.
מו"ר אבי היה מוכיח את האנשים ומשיבם על דרך הישר כשהיה רואה מעשים שאינם תואמים את דרך התורה היה מעיר ללא חשש ואומר את אמת התורה ולא חשש לכבודו , וידועים מלחמתו של אבי בעניני תורה .
רבי חיים בן עטר פונה אל האדם שישים אל לבו כמה מידות טובות שעליו לאמץ לעצמו כדי לחיות לפיהן, בהסתמכו על הפסוק בדברים (א,א) : "בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב".
מפסוק זה מלמד אותנו אור החיים הקדוש תשע מידות
א: בעבר - שיהיה לוקח מידתו של אברהם העברי, המרומז במלה עבר.
ב: הירדן - שתהיה מרדות בלבו תמיד, כמאמרם ז"ל : טובה מרדות.
ג: במדבר - מידת הענווה, שישים עצמו כמדבר.
ד: בערבה - מלשון עריבות, נועם, שלא יבטל עצמו ויאמר מי אני כי אוכיח
אחרים, אלא אם יש צורך להוכיח - יוכיח לאחרים בעריבות, בנועם.
ה: מול סוף - שיזכור תמיד את יום המיתה, את סוף חייו.
ו: בין פארן ובית תפל - בין פאר והתפארות לבין עצב, שיראה עצמו תפל.
ז: ולבן - שיהיה לו תמיד לב לבן ולא יקום ולא ייטור.
ח: וחצרות - חצרות ה', קביעות לת"ת כיעקב אבינו.
ט: ודי זהב - שיאמר לזהב די ולא ירדוף בצע יותר מדי.
כשאנו רואים את המידות אשר מציע אור החיים לאמץ אפשר לראות שכמעט כל המידות המוצעות התקיימו במו"ר אבי עליו השלום .
בחתימתו היה חותם : מורדכי =בגימטריה 280
אור החיים = בגימטריה 280
צירוף מדהים
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים , אמן .