ארבעה מנהלים , פחית אחת וששה כובעים
פורסם בכתב העת במחשבה תחילה - רשת אמי"ת תשס"ה
ראשית, אפתח בדבריו של הרב קוק "צדקה עשה הקב"ה בעולמו , מה שלא נתן כל הכשרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד" (אורות , קנב)
הרב ברנדס ,במאמרו "ארבעה מנהיגים" עסק בארבע שיטות הנהגה. בסוף מאמרו מציין: "המאמר הזה אינו אלא פתיחה , צעד ראשון , בהכוונה לתודעת המנהיגות בחינוך. ראשית יש להחשף לכך שקיימות אפשרויות שונות של הנהגה ".
מעמדה זו ברצוני להוסיף נקודת מבט נוספת על אותן שיטות הנהגה ,
לדון בהעמקה במחשבותיהם וברעיונותיהם של שיטות ההנהגה שבמאמרו .
להתחלת המאמר אתחיל בתרגיל למנהיג יצירתי, הרי לכם בעיה חדשה:
בעקבות דוח ועדת דברת החליטה עיריית "רצפים " על רצף חדש מכיתה א' – ח' , שבוע לאחר מכן מתייצב מנהל ביה"ס בפני המח"א וטוען: "הרצף אינו מוצלח! תלמידי כיתה ח' מציקים לתלמידים בכיתות הנמוכות בזמן ההפסקה."
המשך יבוא ...(לקוראים עד סוף המאמר )
במאמרו המעניין של הרב ברנדס המנתח את ארבעת המנהיגים: משה, יהושוע, נחמיה, רבן גמליאל בא לידי ביטוי הניתוח של ארבעת המנהיגים בקטע הבא על ארבעה מנהלים ופחית אחת .
"אפשר לתאר את ההבדלים בין ארבע דרכי ההנהגה הללו באמצעות מודל הפחית: פחית משקה ריקה נמצאה זרוקה באמצע מסדרון בית הספר, ליד חדר המנהל. המנהל יצא מחדרו והגיב:
הנשגב: המנהל יצא מן החדר מעיין בספר, ולא שם לב לקיומה של הפחית. משהסבה המזכירה את תשומת לבו לכך, נאנח ואמר: "לא הייתי מאמין שדבר כזה יקרה בבית ספרנו. מה את מציעה לעשות?"
איש החוק והארגון: הורה להקים ועדת מורים ותלמידים שתנסח מחדש את כללי הסדר והנקיון בבית הספר. כנס את צוות המנקים והבהיר להם מחדש שעליהם לעבור במסדרון מדי הפסקה ולוודא שיהייה נקי. הוא הוסיף פח אשפה בקצה המסדרון המרוחק מחדרו, ולישיבת המחנכים הקרובה הוסיף את הנושא: שיפור החינוך בנקיון בית הספר.
העממי: התכופף והרים את הפחית, והשליכה לפח. (יש אומרים: בזוית עינו וידא שיש תלמידים במסדרון שרואים אותו עושה זאת).
השררה: כינס את התלמידים לאודיטוריום, נשא נאום חריף ומאיים שבאמצעו שלף את הפחית והרעים בקולו: "מי השליך את הפחית הזאת?" התלמיד שהודה (מפחד פן יסגירוהו אחרים מפוחדים) הושעה מן הלימודים ליומיים והוטל עליו לנקות את כל החצר האחורית מהפסולת שהצטברה בה בחדשי הקיץ.
שיטות הנהגה אלה יכולות לשפוך אור מעניין על דפוסי החשיבה של המנהלים ובהעמקה פנימה אל שיטות ההנהגה –אולי כך נוכל להשביח את המנהיג אם ישתמש בדפוסי חשיבה אחרים?
ייתכן, שפעולתם של מנהלים המתוארת לעיל בסיפור הפחית , נובעת מהחשיבה הרגילה , כשהנטייה הטבעית היא לפתור בעיות על בסיס של שיטת פתרון ידועה .
פרופ' אדואדר דה בונו נחשב כחלוץ החינוך לחשיבה בעולם , ולאחד מגדולי ההוגים בתחום טיפוח החשיבה . מאחוריו כמה וכמה עשרות ספרים ומחקרים בתחום החשיבה היצירתית כגון: "ללמד חשיבה", "ששת כובעי החשיבה", יצירתיות ועוד רבים .
דה בונו מסביר מדוע קשה למוח האנושי לחרוג מחשיבה בתבניות וסובר, שהמוח האנושי ננעל בדרך כלל על תבניות קבועות, ואילו היינו צריכים לחשוב מראש על כל אחת מן הפעולות היומיומיות שלנו , לא היינו מגיעים לעשייה...
אולם בכל זאת, כיצד נוכל לשחרר את החשיבה שלנו מהדפוסים הקבועים כדי להתמודד עם בעיות באופן לא שגרתי כמשל הפחית ?.
המשך סיפור האלימות בזמן ההפסקה :
אכן כולם, כולל המנהל, נתנו פתרון טבעי או תבנית קבועה לפתרון .
"מעכשיו יהיו יותר מורים בזמן ההפסקה בחצר וכך נוכל למנוע את ההצקות, עד עתה מתוך 40 מורים 14 מורים בחצר!!!."
מה אתם מציעים ?! המשך יבוא ...
דה בונו ממשיל את החשיבה האנושית למים . מי הנחלים הזורמים במורד ההר , חוצבים לעצמם נתיב קבוע בדרכם אל הים. בצורה זו פועל המוח שלנו הנעול על תבניות חשיבה קבועות. אם נרצה לשנות את מסלול המים אין ברירה אלא לחסום את הנחל באמצעות סכר . כשהם ניצבים מול מחסום יאלצו המים לחפש לעצמן נתיב חדש ואילו המוח יחפש לעצמו רעיון שונה, יצירתי . דה בונו מציע סוגים שונים של חסימות המכריחות אותנו לעצור ולחשוב מחדש על הבעיה.
ומתאר זאת הרב קוק בשירתו על היצירתיות ומאידך על החסימות .
"הלב הומה להתחדש, לחדש בלא הרף,
לחדש באופן זולף ושוטף,
מפני שכך הוא הטבע של הנשמה ,שתהיה שוטפת כנחל.
ומי מעכב ? הקדמות , ידיעות , הצעות, הסכמות.
כל אלה הם דברים של צדדיות,
שבשום אופן לא יוכלו לעכב את מרוץ הרוח..."(מצוטט מתוך סוד ההוויה)
כיצד על מנהיג להתמודד עם בעיות השוטפות אותו בחי היום יום? בד"כ, תגובתו של מנהיג נובעת מהחשיבה הטבעית ומהתבניות הקבועות אצלו .
דה בונו, בספרו "ששת הכובעים", חוסם אותנו מהחשיבה הטבעית-התבניתית ומאלץ אותנו לחשוב אחרת, להתמודד אחרת. אכן, פחית זו נאלצת כעת לחבוש את ששת הכובעים, ואולי כך נוכל לראות את תגובותיהם של אותם מנהיגים בעקבות הכובעים החדשים. דה בונו מתייחס לחשיבה על בעיה באמצעות ששה כובעים. בתרגיל שלנו כאן ננסה לגשת מזווית אחרת. אילו כובעים חבשו המנהלים בזמן טיפול בבעיית הפחית? לאיזה כובע תואם הפתרון ? .
"כשאנו חושבים, אנו מנסים לעתים קרובות לעשות דברים רבים מדי בו זמנית . אנו מסתכלים על העובדות הקשורות בדבר: אנו מנסים לבנות טיעון הגיוני : איכשהו גם רגשותינו נכנסים לתמונה : יתכן שננסה להגות רעיון חדש : אנו מנסים לראות האם הרעיון שלנו יעלה יפה. כל זאת אנו עושים באותו הזמן , פחות או יותר . לא ייפלא ,אפוא, שלעתים אנו נעשים מבולבלים . בפעמים אחרות אנו עשויים לבצע היטב רק אחד מן הדברים הללו – לדוגמא , רגשותינו עשויים להשתלט על החשיבה שלנו או שנגיב בדרך מאוד שלילית ...
"ששת כובעי החשיבה" היא שיטה לביצוע סוג אחד בלבד של חשיבה בזמן נתון . במקום לנסות ולעשות הכל בו זמנית , אנו "חושבים" רק כובע אחד בכל פעם . לפנינו ששה כובעים, כל אחד בצבע שונה וכל צבע מסמל סוג אחד של חשיבה . (דה בונו, ששת כובעי החשיבה)
מנהיגים בדרך כלל קובעים ישיבה ל"סיעור מוחות" אבל בפועל, בצוותי החשיבה נוטים המשתתפים ללכת בעקבות הרעיונות של המנהיג הטבעי או המנהל ואינם נפתחים באמת לרעיונות מקוריים.
מטרתם של ששת כובעי החשיבה היא לפשט את תהליך החשיבה, כך שהאדם החושב יוכל להשתמש ברגע נתון בסוג אחד של חשיבה במקום להפעיל את סוגי החשיבה השונים בו בזמן. ככל שהשימוש בכובעים רב יותר,הם הופכים מהר יותר לחלק בלתי נפרד מתרבות החשיבה. כל אדם צריך להכיר את התפיסה הבסיסית שמאחורי הכובעים, וכך יוכל להפוך לחלק מהתרבות. כעת נעמוד מקרוב על ה"פחית" ועל משנתו של דה בונו "ששת הכובעים":
הכובע הלבן- כובע המידע
הוא צבע ניטרלי ואובייקטיבי. כשאנו מקבלים החלטה, מעריכים רעיון, או פותרים בעיה - אנו זקוקים למידע. הכובע הלבן מציג את המידע הקיים , אנו מציינים גם מה איננו יודעים , מציינים מה אנו רוצים וצריכים לדעת (מידע יכול להיות עובדות, מספרים, הערכות מבוססות ועוד) הכובע הלבן מנסח שאלות לשם השגת המידע החסר.
באותה פחית שהתגלגלה לה נוכל באמצעות הכובע הלבן לברר מה המידע שיש לנו עוד לפני התגובות .
כמה פחי אשפה יש במסדרון (אם יש), האם יש שלטים על ניקיון, האם המנקה הגיע לביה"ס היום ועוד... או בכלל יתכן שזו הפחית של המורה לציור, (כמה פעמים מתברר שהרמנו קול ורגשותינו הציפו את המסדרון כשלאחר מכן התברר שזה לא עסק של תלמידים ).
הכובע האדום הוא כובע של רגשות,
אדום מייצג כעס , זעם רגשות הכובע האדום מסמל את הראייה הרגשית. רגשות ואינטואיציות הם חלק בלתי נפרד מתהליכי חשיבה. מטרת הכובע האדום היא לאפשר לנו להציג את רגשותינו כך שהם יוכלו לקחת חלק לגיטימי ומודע בתהליך החשיבה.
הכובע האדום לא צריך לנמק, להסביר או להצדיק את רגשותיו. אפשר לשאול: מה אני מרגיש בקשר למה שקרה ? הייתכן שאיש השררה חבש ברגע זה את הכובע האדום "כינס את התלמידים לאודיטוריום נשא נאום חריף ....והרעים בקולו .."? אני מכיר מנהלים שהכובע האדום בער עוד לפני הכינוס ואוי לאותו תלמיד (מורה) שהיה בסביבתו. מאידך, יש "כובע אדום" אחר בו עומד המנהל הנשגב "לא הייתי מאמין שדבר כזה יקרה בבית ספרנו", תופס לשיחה עוד כמה תלמידים ומספר איך רגשותיו סוערים בגלל אותה פחית. למחרת המקום היה נקי כי השפעת הרגש על תלמידיו הייתה משמעותית . אילו אותו מנהיג שררה היה מודע לעוצמות של רגשותינו שעשויים להשתלט על החשיבה שלנו מן הסתם, "היה סופר עד עשר" .
הרב קוק מלמד אותנו על האיזון הנכון בין השכל והרגש :
"אי אפשר לאדם לחיות -לא בשכל לבדו , ולא ברגש לבדו , תמיד צריך שיהיה ממזג את השכל עם הרגש שבחוברת. כשירצה להתפרץ למעלה ממדרגתו יאבד את הכישרון של הרגש , ויהיה מלא פגמים וחסרונות , אף על פי שיהיה בעל שכל גדול , ואין צריך לומר שאם ישתקע ברגש לבדו יפול בתהומות של סכלות , המביאים לידי כל חולשה וכל חטאת . רק תכונת המשקל השווה , המאזן את השכל עם הרגש , תביאהו לידי הצלה גמורה ..." (אוה"ק א, עמ' רמט)
פעולת הרגש על החינוך היא משמעותית. השאלה: "האם הונח הכובע האדום (השכל) לפני התפרצות הרגשות ?"
כובע ירוק- כובע היצירתיות
ירוק הוא צבע דשא, הוא הצמחייה, והשפע הוא הצמיחה . הכובע הירוק הוגה רעיונות חדשים, מציג חלופות נוספות, מאתגר ומערער את המובן מאליו ומעורר את החשיבה היצירתית. הכובע הירוק שימושי ביותר כאשר הדיון תקוע, כאשר אין רעיונות או פתרונות חדשים, כשצריך קצת תעוזה להניע את הדיון הלאה, כשנדמה שאין מוצא או פתרון. יש להקשיב לרעיונות של אחרים , לא לפחד מביקורת. לשאול תמיד " מה עוד?"
איש החוק והארגון אכן חבש את הכובע הירוק .השאלה היא באלו תבניות חשיבה הוא פעל . הוסיף פח אשפה...הוסיף לישיבת המחנכים הקרובה את הנושא "שיפור החינוך בנקיון ביה"ס "
לעניות דעתי, גם מחר תסתובב פחית נוספת, כי זאת ישיבה קלאסית של סיעור מוחין " שמה שהתקבל אלו דבריו של איש החוק והארגון."
אביא דוגמא מוחשית ממקום אחר. באחד מבתי הספר לבנות בארה"ב נהגו הבנות הצעירות למרוח אודם על השפתיים ובסיום להדביק נשיקה למזכרת על הראי . מנקה ביה"ס היה נאלץ בכל יום עבודה לעמול כדי לנקות את המראות. מנהלת יצירתית החליטה להתמודד עם הבעיה. מן הסתם, היינו מציעים להתקין מצלמות, תורניות , להוריד את המראות ועוד. הנה הפתרון שלה: היא כינסה את כל הבנות בשירותים חבשה כובע אדום ונזפה בהם על מנהגם הרע וכמה צריך המנקה לעבוד קשה בשל המעשים שלכם (שגרתי) . כעת היא ביקשה מן המנקה להדגים כיצד הוא עמל קשה כל יום ומנקה את המראות . (כעת היא חבשה כובע ירוק ) המנקה ניגש כשבידו סמרטוט טבל אותו באחת האסלות והתחיל לעמול קשה בניקיונן, למחרת היו המראות נקיות מכל סימן. המסר במקום לשמור על המראות מפני התלמידות, ההיפך הוא איך לגרום לתלמידות להישמר מפני המראות ואידך זיל גמור ...
כותב הרב (אוה"ק א' עמוד קעז') " מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות , אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד ...מרחב למחשבות , זאת היא התביעה התדירית שכל אדם הוגה תובע מעצמו "
כובע צהוב- הכובע החיובי
צהוב הוא צבע בהיר וחיובי הכובע הצהוב הוא כובע של חשיבה חיובית ואופטימיות. הכובע הצהוב מצביע על יתרונות המצב, על התועלת ועל ההשלכות החיוביות של הרעיון. הכובע הצהוב מסביר מדוע הדבר יצליח, מייצג תקווה וחשיבה חיובית .
כאשר אותו מנהל "עממי" התכופף והרים את הפחית , הוא חשב על התועלת שתצמח מפעולה זו הוא צריך לנמק מדוע דבר זה יצליח ועוד לוודא שתלמידים רואים אותו עושה זאת . אך מנהל, החובש כובע צהוב מביט קדימה אל העתיד ושואל שאלות בעלות צביון פרקטי . הוא גם יבחן מה ערכו של רעיון מסוים ומה היתרונות הגלומים בו. איש החוק והארגון יצטרך לתת מענה האם הצעותיו יתנו פתרון לבעיה "הורה להקים ועדת מורים ותלמידים שתנסח מחדש את כללי הסדר והניקיון בביה"ס ..הוסיף פח אשפה". לעניות דעתי, אם איש החוק היה שם כובע צהוב על הצעותיו הוא היה מבטל את כל הצעותיו. אותו איש שררה עם הכובע הצהוב היה חושב שוב ושוב והיה מחליט שאכן, צריך להשעות את התלמיד מביה"ס כי התועלת וההשלכות הם רבות אבל ההחלטה היא מתוך מחשבה והתבוננות ולא מתוך "נאום חריף ומאיים שבאמצעו שלף את הפחית ..."
הכובע השחור -כובע החשיבה הביקורתית
שחור הוא צבע קודר ושלילי. הכובע השחור מצביע על חסרונות המצב, נקודות התורפה והסכנות של הרעיון, הוא בוחן את ההשלכות השליליות של הרעיון . ביקורתו של הכובע השחור חייבת להיות מנומקת ומבוססת, הכובע השחור מונע מאתנו לעשות שגיאות ולפעול בפזיזות, הוא מצריך לשאול האם זה נכון , האם זה מתאים , האם זה מצליח . אילו כל המנהיגים היו שמים את הכובע השחור ושואלים את השאלות יתכן שאיש החוק היה מתנהג כאיש העממי ואיש השררה היה כעת הנשגב או לפחות היו שואבים רעיונות זה מזה . החשיבה הביקורתית היא תכונה שמנהיג חייב לאמצה ובמידה הראויה . הרב נבנצאל בספרו שיחות לספר בראשית (עמוד קט)
"אך ישנה תכונה נוספת ...ואשר נעשית חשובה יותר בדור האחרון. והכוונה היא, לרכישת חוש ביקורת. היינו ...אם בעל 'קצות החושן' אומר תירוץ מסוים – בדוק אם תירוץ זה הוא אכן נכון, והאם אי אפשר לומר תירוץ נוסף: תירוץ טוב יותר משכתב ה'קצות'...ואיננו מפעיל את המחשבה לבדוק את הכתוב עד תומו "
הכובע השחור הוא כובע חשוב ורב עוצמה, אם כי לא רצוי להגיע למצב של שימוש יתר בו, כי יתכן שכל רעיון היה נפסל והפחית בכלל לא הייתה עולה לסדר היום או שהייתה החלטה שנתכנס שוב לישיבה נוספת לקבלת החלטה .
הכובע הכחול – חשיבה על החשיבה
כובע זה דורש התייחסות אחרת כי הוא מנחה את תהליך החשיבה. מאחר שלא עסקנו כאן בתהליך אלא בתוצאות שקרו בעקבות הפחית, נתעלם עתה מכובע זה אבל כן נגדיר בקצרה את תפקידו . הכובע הכחול הוא מבט על - הוא מתבונן על תהליך החשיבה ומנצח על יתר הכובעים. הכובע הכחול מגדיר את מטרת התהליך. הכובע הכחול עושה סיכומי ביניים וסיכום סופי של הדיון. הכובע הכחול מזמין כובעים אחרים להשתתף בתהליך לפי הצורך. אכן, בתהליך הבירור של שיטות ההנהגה בעקבות כובעי החשיבה , לא ציינו איזה דמות עדיפה. כך גם הרב ברנדס, ציין במאמרו, כי כל אחת מתאימה לשעתה, לתפקיד שהוטל על המנהיג, לסיטואציה שבה פעל, ולמטרות שהיה עליו להשיג. בסיום מאמרו מפגיש אותנו הרב ברנדס עם המודל החמישי, שאפשר לדמות אותו להנהגה של דוד המלך.
"מי שינסה לעקוב אחרי דרכי ההנהגה של דוד, ולאפיין אותן כדרך שאפייננו לעיל את ארבעת המנהיגים הקודמים, יימצא עד מהרה במבוכה. דוד רוקד ומפזז עם האמהות בעת העלאת הארון, אבל הוא לוחם קשוח כשהוא מנהיג את חבורתו במדבר ומאיים על נבל הכרמלי. הוא מתבטל בפני שאול אבל מבהיר חד משמעית למיכל בתו שהוא המלך הנבחר והנהגתו הועדפה על ידי ה'. הוא יכול להכות בפלשתים בעצמה רבה מזו של שאול: שאול באלפיו ודוד ברבבותיו, אבל מיד לאחר מכן יכול להופיע אצל אכיש מלך גת כמשוגע מזיל ריר.
...תכונת החלפת הצבעים מיוחסת בדרך כלל לבעלי חיים חלשים כדוגמת הזיקית, שמשתדלים להתחמק מאויביהם ולשרוד בסכנות האורבות להם. המנהיג מהטיפוס הדוידי איננו זיקית חלילה, הוא מחליף צבעים לא כדי להסתוות ולהתאים עצמו לסביבה, אלא בוחר באופן מושכל בהנהגה המתאימה לכל מטרה ובכל אחת מן הנסיבות".
הייתכן שדוד המלך חבש את ששת הכובעים וידע להתאים את הכובע המתאים לסיטואציה בה נכח ?! בתחילת המאמר ניסיתי לברר מה גורלה של בעיה שגרתית 'אלימות בזמן ההפסקה' ,שפתרונות שנתנו מציינים את דפוס החשיבה הקבועה.
הנה פתרון יצירתי שפורסם לבעיה זו. מדוע שעל התלמידים לצאת להפסקה באותו זמן, אפשר לחלק את ההפסקות שכיתות נמוכות יצאו בזמנים שונים מהכיתות הגבוהות ...
מן הסתם גם אתם אוחזים בפתרון יצירתי אחר.
" לאור הבא ממקור הנשמה יש גוון מיוחד,
ולאור הבא מתורה והגיונה יש גוון מיוחד ,
והאור הבא מידיעת העולם ויצוריו יש גם לו גוון מיוחד :
הצד השלם שבאדם הוא כשמתמזגים יפה הגוונים הללו
נהורי טובי איכא בנורא.." (הרב קוק , מצוטט בתוך סוד ההויה)
ההנחה ע"פ חוקרים בתחום התפתחות המנהיגות שאישיות מנהיגותית היא גם תוצר של פיתוח ולמידה מובילה לכך, שאנו חייבים לאמץ את רעיון המנהיג החושב, היצירתי .
אכן, דורנו זקוק למנהיגות יצירתית וחושבת.