משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי

קובץ להורדה :

תורה מסיני? שבועות תשע (עפ"י דרשתו של הרב גורן)

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
"אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו מו') על זה מוסיף הספרא בפרשת "בחוקותי": "אלה החוקים והמשפטים והתורות: החוקים אלו המדרשות, המשפטים אלו הדינים והתורות – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, האחת בכתב והשנייה בעל פה. בהר סיני ביד משה – מלמד שניתנו התורה, הלכותיה, דקדוקיה ופירושיה על ידי משה מסיני.
תורת כהנים ויקר פ"א פ"ב - רבי יוסי הגלילי אומר בשלשה מקומות נאמרה התורה דבר למשה, במצרים, בהר סיני, ובאהל מועד כל התורה כלה.
בארץ מצרים מהו אומר, ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים, מיעט את אהרן מדברות ארץ מצרים,
בהר סיני מהו אומר, ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' אל משה בהר סיני,
באהל מועד מהו אומר, ויקרא אל משה, מיעט את אהרן מדברות אהל מועד דבר אל משה ולא לאהרן. (ויקרא פרק ב)
מסכת סנהדרין דף נו ע"ב- והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין ושבת וכיבוד אב ואם. דינין – דכתיב: "שם שם לו חק ומשפט". שבת וכיבוד אב ואם – דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים ה יא טז), ואמר רב יהודה: "כאשר צוך" – במרה.
ילקוט שמעוני- שם שם לו חק ומשפט שם ניתן לישראל אחת עשרה מצות שבע שנצטוו בני נח ואברהם על המילה ויעקב על גיד הנשה הוסיפו לישראל שבת וכבוד אב ואם. תניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה שבע שקבלו עליהן בני חת והוסיפו עליהן דינין דכתיב שם שם לו חק ומשפט שבת וכבוד אב ואם דכתיב כאשר צוך ה' אלהיך אמר ר' יהודה אמר רב כאשר צוך במרה (כתוב ברמז נ"ב):
הוסיפו עליהן ישראל באותה שעה שבת ודינים וכיבוד אב ואם. ממרה נסעו לאילם … ומאילם נסעו לאלוש … ובו ביום כלתה, ולערב אכלו את השליו ולמשכים לקטו את המן, ובאלוש נתנה להם השבת, ושם עשו שבת ראשונה. (סדר עולם רבה פרק ה)
רשי כד ד : - "ויכתב משה את כל דברי ה" - (מכילתא) מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצות שנצטוו במרה- המשך הפסוקים "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם... כד , ז
ילקוט שמעוני- ויבואו אילמה ושם שתים עשרה וגו' מגיד שאותו מקום מהולל במים יותר מכל המקומות ....ומה תלמוד לומר ויחנו שם על המים אלא מלמד שהיו עוסקין בדברי תורה שנתנו להן במרה:
תוספות גיטין ס עמוד א- תורה חתומה ניתנה. תימה דכתיב (שמות כד) ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ופרש''י בפי' חומש דהיינו מבראשית ועד כאן ונראה לפרש דלא קאמר חתומה ניתנה שלא נכתבה עד לבסוף אלא שעל הסדר נכתבה דיש פרשיות שנאמרו תחילה לפני אותם הכתובים לפניהם ולא נכתבה עד שנאמר לו אותה שכתובה לפניה וכותב זאת אחריה ועל זה מייתי מדרבי לוי שאותם לא נאמרו על הסדר והיה יכול להוכיח זה מכמה מקראות דאין מוקדם ומאוחר בתורה אלא הואיל ומשכח דרבי לוי מייתי לה ור''ת גריס א''ר לוי מילתא באפי נפשה
מסכת חגיגה ו א- דתניא, ר' ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני, ופרטות באהל מועד;

רבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.

סיכום - בששה מקומות נתנה תורה למשה וישראל :
במצרים – קידוש החודש, חוקת הפסח, פרשיות קדש והיה כי יביאך (פרשת בא – תפילין, בכור אדם ובהמה חמץ
במרה- עשר מצוות
באלוש – שבת
בהר סיני עשרת הדברות והפרשיות הנלוות להן
באוהל מועד- התורה כולה פרטותיה ודקדוקיה
בערבות מואב –משנה תורה א ו חזרה על כל התורה לדעת ר"ע

דתימא (דברים י) ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון וגו' זהב כמה דתימא (שיר /השירים/ ה) ידיו גלילי זהב ואומר הנחמדים מזהב וגו' מלאה קטורת שתרי"ג מצות בלולות בהן וכן את מוצא תרי"ג אותיות יש מן אנכי עד אשר לרעך כנגד תרי"ג מצות וז' יתירות
הרמב"ם בפירושו למשנה חולין פ"ז מ"ו ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראת לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבר מן החי אינו מפני שהקב"ה אסרו לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שצוה בסיני שיתקיים אסור אבר מן החי וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה, וכן גיד הנשה אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רבינו ע"ה. הלא תראה מה שאמרו תריג מצוות האמרו לו למשה מסיני וכל אלו מכלל המצוות

14 ויקרא רבה א י' "מֵאֹהֶל מוֹעֵד" א"ר אלעזר אע"פ שנתנה תורה סייג לישראל מסיני לא נענשו עליה עד שנשנית באוה"מ משל לדיוטגמא שהיא כתובה ומחותמת ונכנסה למדינה אין בני המדינה נענשים עליה עד שתתפרש להן בדימוסי' של מדינה כך אף על פי שנתנה תורה לישראל מסיני לא נענשו עליה עד שנשנית להם באהל מועד הה"ד (שיר ג, ד): "עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְגוֹ'" - "אֶל בֵּית אִמִּי" זה סיני "אֶל חֶדֶר הוֹרָתִי" זה אהל מועד שמשם נצטוו ישראל בהוראה

15.יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם.