עקרונות יסוד בענייני גיור
עקרונות יסוד בענייני גיור
קובץ להורדה
תיקון ליל שבועות תשס"ח - לע"נ מו"ר אבי מרדכי בר רחל אביטן
עקרונות יסוד בענייני גיור !
1.שפת אמת, שבועות, תרמ"ה
קוראים מגילת רות בשבועות, כי על ידי התורה מוציאין בני ישראל הניצוצות קדושות הנמצאים בין האומות. ובבחינת מתן תורה שבכתב יתקרב יתרו. ומשה רבנו עליו השלום, שורש התורה נתגדל על ידי יתרו. ובבחינת תורה שבעל פה נתקרבה רות. ודוד המלך ע"ה שהוא שורש התורה שבעל פה נולד על ידי רות. כמו שבני ישראל המה נבראו להעיד על הבורא יתברך כמו שכתוב: "אתם עדי", כן האומות שמתקרבים בכוח מעשה הצדיקים המה עדים על בני ישראל.
2.רות פרק א
וַתּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלהַיִךְ אֱלהָי: יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כּה יַעֲשֶה יְהוָה לִי וְכה יסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: יח וַתֵּרֶא כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ:
3.יבמות מז:
אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה אמרה לה אסיר לן תחום שבת באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד באשר תליני אלין מפקדינן שש מאות וי"ג מצות עמך עמי אסיר לן עבודת כוכבים ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לב"ד באשר תמותי אמות ב' קברים נמסרו לב"ד ושם אקבר מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו' .
4.יחס המקרא לגרים
"עשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה." (דברים י' י"ח) "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (דברים י' י"ט) "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:" (ויקרא פרק י"ט ל"ד)
ואף מצווה על מעמדו השווה, והאיסור להפלותו לרעה:
" (יד) וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר-בְּתוֹכְכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ, לה'--כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כֵּן יַעֲשֶׂה. (טו) הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'. (טז) תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד, יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר, הַגָּר אִתְּכֶם." (במדבר ט"ו י"ד-ט"ז)
וגם על האיסור להונות (להעליב) ולהעמיד אותו במצבי לחץ:
"וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות כ"ב כ')
"וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות כ"ג ט')
כל המצער את הגר עובר בשלושה לאוין (1 כישראלי לא תונו איש את עמיתו 2.גר לא תונה (משפטים) 3. וכי יגור אתך גר לא תנו אותו ויקרא) איסור הונאת הגר מוזכר 36 פעם בתורה.
5.שבט מיהודה -הרב הראשי לישראל הרב אונטרמן זצ"ל
"עלינו להתאזר בסבלנות הנובעת מאבהת ישראל עמוקה להראות להם פנים מסבירות עם רחשי אחווה , יווכחו מהרה כי אך השקר ענו מציקיהם על היהודים הדתיים ..ויכירות את הזוהר שישנו באהלי ישראל , אשר רוח האמונה שוררת בהם , ואת רגשות החמלה והחסד הממלאים את לבם ...יש להיזהר כי הטיפול באלה הזקוקים לגיור כדין תורה יהיה בעדינות ובהבנה בשים לב אל מה שעבר על אחינו אלה במצוקה הרוחנית שלהם, אחר כך נשתדל להפיץ ביניהם גם ניצוצות מזוהר התורה ומקווים שזה יכה שורש בלבבם .חלילה וחלילה להזניח את ההזדמנות (שבט מיהודה שפב)
6.עיכוב ובדיקה בתהליך הגיור – יבמות מז.
"תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם?
אם אומר: יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד, ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני, ומודיעין אותו ענשן של מצות.
אומרים לו: הוי יודע שעד שלא באת למדה זו, אכלת חֵלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת, חללת שבת ענוש סקילה, וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות, כך מודיעין אותו מתן שכרן, אומרים לו: הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל. בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו.
קיבל מלין אותו מיד...נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות. טבל ועלה, הרי הוא כישראל לכל דבריו." (יבמות, מ"ז ע"א)
7. הרמב"ם באיסורי ביאה:
אלא סוד הדבר כך הוא שהמצווה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל השררה .
...כיצד מקבלין גירי צדק ? כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ?
8. יחס חיובי של חז"ל לקבלת גרים
"אמר ר' אלעזר בן פדת: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתוספו עליהם גרים." (פסחים פ"ז ע"ב).
"אמר ר' שמעון בן לקיש: חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני. למה? שכל אותן אוכלוסין שאלולא שראו את הקולות והלפידים והברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם עול מלכות שמים. וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה?" (תנחומא לך לך ו')
9. יחס שלילי כלפי גרים:
"אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת." (תלמוד בבלי יבמות מ"ז ב') וכמו "אמר רבי יצחק: רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים." (שם ק"ט ב').
10. יסוד הגיור
יסוד הגיור הוא, קבלת עול התורה והמצוות לפני בית-הדין. אולם כפי שלמדנו, אין צורך ללמד את הגר לפני הגיור את כל פרטי התורה והמצוות, אלא מלמדים אותו את עיקרי הדברים, ואם רואים שבדעתו לקבל על עצמו עול תורה, מיד מגיירים אותו, ולאחר מכן ימשיך ללמוד ולהתקדם כיהודי.
א: המקור לזה הוא במעשים המובאים בתלמוד (שבת לא, א).
מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי הזקן ואמר לו: ברצוני להתגייר אבל בתנאי שתלמד אותי את כל התורה על רגל אחת, דחפו שמאי מלפניו, משום שאיך יתכן ללמד את כל התורה על רגל אחת. בא אותו הגוי לפני הלל הזקן, גיירו, ואמר לו: "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר, מה ששנוא עליך על תעשה לחברך, זהו הרעיון המרכזי בתורה, וכל השאר פירוש לזה, וכדי להבינו המשך ללמוד.
ב: מעשה היה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו אותו נוכרי לשמאי: שבכתב - אני מאמינך, ושבעל פה - איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו שמאי והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל - גיירו. והתחיל ללמדו ושכנע אותו להאמין בתורה שבעל פה.
ג: מעשה היה בגוי אחד ששמע על בגדי הכהן הגדול, והתפעל מיופיים והדרם, ונתמלא חשק גדול להיות יהודי. בא לפני שמאי הזקן ואמר לו: רצוני שתגיירני על מנת שאלבש את בגדיו של הכהן הגדול. מיד דחאו שמאי הזקן, שהרי ידוע שאין הגר יכול להיות כהן גדול, וממילא אסור לו ללבוש את בגדיו. בא אותו הגוי לפני הלל ואמר לו: רצוני שתגיירני על מנת שאלבש את בגדי הכהן הגדול. קבלו הלל הזקן, וגיירו.
בתלמוד מובא ששלושת הגרים ששמאי לא קיבלם והלל קיבלם נפגשו, ולאחר שסיפרו אחד לשני את סיפורם הם חתמו: "קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה."
11. מכילתא דרבי שמעון יתרו
"רבי אליעזר אומר: נאמר למשה 'אני', אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק... אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו. אף אתה כשיבוא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב..."
12. הגיור למעשה
שני בירורים צריך בית-הדין לברר לפני שהוא מקבל את הגר: האחד - האם באמת רצונו של הגר להצטרף לעם ישראל, או שמא מפני סיבות צדדיות החליט לבוא ולהתגייר; והשני - האם הגר מוכן לקבל על עצמו את עול התורה והמצוות. ולאחר שמתברר לבית הדין שהתשובה לשני הבירורים היא חיובית, נסתיים למעשה התהליך העיקרי של הגיור, ומיד בית הדין ניגש לביצוע הגיור הלכה למעשה. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג : "בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה ובטבילה וקרבן .... וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן
13. קבלת מצוות
א: שו"ת חמדת שלמה (יו"ד סימן כט) קבלת מצוות והודעת מצוות שני עניינים הם קבלת מצוות היא בסתם שקיבל עליו להיכנס בדת יהודית ....והודעת המצוות היא להודיע לו עניין המצוות ..וזה אינו מעכב ולעולם בקבלת המצוות בסתם מעכב דזהו עיקר הגירות שעזב עמו ואלהיו ובא להסתופף תחת כנפי השכינה וקבל עליו דת ישראל לכנס בקהל ה' וזה נכלל בטבילת הגירות דכיון שטבל עצמו להיות גר ולהכנס בדת ישראל ממילא הוי קבלת מצוות "
(משמעות דבריו שרק קבלת מצוות באופן כללי והרצון להכנס בדת ישראל הוא המעכב ולא הודעת מצוות פרטיות) .
ב: הרב בן ציון עוזיאל,(פסקי עוזיאל ) הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון, הוביל גישה מקילה ביחס לגרות, "בדורנו זו אחריות קשה מאוד, נעילת דלת בפני גרים, מפני שהיא פותחת שערים רחבים מאוד, ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר את דתם ולצאת מעם ישראל ולהיטמע בגויים, ויש בזה משום אזהרת חז"ל. אמנם (לגביהם יש לנהוג) 'שמאל דוחה וימין מקרבת' (הגמרא בסוטה מכל מקום עם בניהם בוודאי שחייבים לקרבם, אפילו אימם גויה, הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם' (יחזקאל ל"ד)"
.. מותר לקבל גרים אף על פי שידוע לנו שלא יקימו את כל המצוות ... ומצוים אנו לפתוח להם פתח כזה ואם לא יקיימו את המצוות הם ישאו עוונם ואנו נקיים (שו"ת פסקי עוזיאל סה)
כמו כן בדעת הרמב"ם קיימת לכאורה סתירה "גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר (יג יז) משמע אין קבלת מצוות מעכבת , מאידך "כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה – צריך מילה וטבילה והרצת קרבן (יג ד)
נראה בדעת הרמב"ם שקבלת המצוות היא תוכן הגיור ותכליתו וכלולה נובעת מעצם מעשה הגרות
וכן בשולחן ערוך בעקבות פרשנות ראשונים אחרת התקבלה התפיסה כי הגר חייב גם בקבלת מצוות)
14 . גישות נוספות
הרב שלמה גורן רצה לחדש תפיסה, שאפשר לקבל גר על רקע לאומי, ולא רק על רקע דתי, כנאמר במגילת רות "עמך עמי ואלוהיך אלהי" (רות א' ט"ז).
הרב שאול ישראלי סבר שהדגש צריך להיות על רצונו של הגר להיות חלק מכלל ישראל: "כל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל".
הרב שאר ישוב כהן סבר שיש לאמץ את הגישה המקילה ולדעתו דגל בה גם הרב חיים עוזר גרודזנסקי (שו"ת "אחיעזר" ח"ג, ס' כ"ו),
15 האם ישמרו אחרי גיורם תורה ומצוות עשה לך רב חלק ג' הרב חיים דוד הלוי זצ"ל
הנה, יש מרבני האחרונים, שדעתם להחמיר בקבלת גרים כאלה, מן הטעם : "שמי שקבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחר אין מקבלים אותו", ואלה ודאי שלא ישמרו כל התורה ומצוותיה, ולכן אין לקבלם. וטעות היא בידם, כי זה איירי בגר שבא מתחילה ואומר אקבל כל התורה חוץ מדקדוק זה, שאין דעתי סובלתו, מפני שחקרתי ובררתי ובאתי למסקנא שאינו נכון, זה אין מקבלים אותו, אבל מי שלא למד ולא חקר ולא הבין, ודוחה דקדוק מסויים, או אפילו כל תורה שבעל-פה, עדיין אינו כופר, וכמו שביארנו לעיל ממעשה דהלל, שאפשר לקבלו אם יש לקוות שאחרי שילמד יקבל וכמו שנתבאר. וכ"ש, מי שכלל לא הודיעוהו המצוות כולן, שאינו יכול שלא לקבל. והלא מבואר שמודיעים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת חמורות ובודאי שלא כל המצוות. מעתה, איך אפשר בכלל לקבל גרים, הלא לא קבל כל המצוות כולם ? אלא, שאם קבל באופן כולל כל התורה ומצוותיה מבלי שידען, ולמחרת כאשר ישמע וילמד, לא יקיים את כולם מתוך הרגלו בהיותו גוי, או מתוך תיאבון, כרבים מישראל שאינם מקיימים כל מצוות התורה, זה גר גמור וכישראל חוטא לכל דבר, ובלבד שבשעה שעמד להתגייר קבל בתום לב לקיים תורה ומצוות, והדברים ארוכים מאד, ואין להאריך יותר בנקודה זאת המסורה לעיני הדיין והשתכנעותו בשעת קבלת המצוות.
וידועה כל המחלוקת הענפה בנקודה זאת בין גדולי האחרונים, וכמו שכתבנו נראה נכון לכל מעיין ישר הולך. גדולה מזו כתב בשו"ת אחיעזר ח"ג (סי' כ"ו אות ד'שאפילו המקבל עליו כל המצוות, אלא שבדעתו לעבור לתיאבון, אין זה חסרון בדין קבלת המצוות עיי"ש, וכ"ש כאשר אינו מכוון לכך כלל.
16. גיור "לשם אישות"
אמרו חכמינו ז"ל (יבמות כד, ב), אחד איש שנתגייר לשום אשה ... לשם שולחן מלכים ..אינן גרים" ומסקנת הגמרא "הלכה כדברי האומר כולם גרים הם"
א: עשה לך רב חלק ג' הרב חיים דוד הלוי זצ"ל
מכאן יוצאת לכאורה הלכה, שאף מי שבא להתגייר לשום אישות, או לשום שולחן מלכים, והדיין בטוח בו, שסופו לעשות לש"ש מותר לגיירו, ומכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני בית דין עכ"ל. מעתה פשוט וברור שגם שמאי וגם הלל צדקו, כל אחד לפי ראות עיניו נהג עם הבאים להתגייר. ומכאן פתח גדול להלכה, בכל מקרה של קבלת גר, יש לרדת לסוף דעתו ונפשו של המועמד, ורק אחרי התרשמות יסודית של בית-הדין, להחליט על קבלתו או דחייתו, אף שבא לשם שררה או אישות וכדומה (ועיין בש"ך סי' רס"ח ס"ק נ"ג). ועתה חלה עלינו חובת ביאור, מה טעם השאירה תורה פרט חשוב זה של קבלת גרים "לפי ראות עיני הדיין", והלא טוב יותר היה להשאירה במסמרות נטועים, שכל הבא להתגייר לשום אישות או שולחן מלכים וכדומה, שידחוהו מיד, שהרי לא מצאנו הלכות אחרות המסורות לפי ראות עיני בית-דין בענייני איסור והיתר (פרט למקרים בודדים בדיני ממונות).
בעל האחיעזר ח"ג סימן כו – התיר לקבל גיורת שנישאה בנישואין אזרחים או שנולדו להם ילדים
הרב משה פיינשטיין: אם הגיורת נישאה אין סיבה שלא לקבלה
הרב הרצוג ועוד – שיקולי העתיד של בן הזוג היהודי משפיעים על הגיור.
17. פסקי עוזיאל סה
" מצוה לקרב בת ישראל שנולדה מנכרי ונשאת לישראל. שאף על פי שהבנים נגררים אחרי אמם והם נכרים לכל דבריהם , מכל מקום זרע ישראל באו ומצווה להשיבם אל צור מחצבתם אלו האבות לבל ידח ממנו נדח.. שאע"פי שאינם קרויים בנים אבל זרע ישראל הם מצד האב ועלינו לקרבם אל היהדות ולא להרחיקם מתורת ישראל ומקרב היהדות לעולם. הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם' (יחזקאל ל"ד)"
18. הרב חיים דוד הלוי מסכם בדיונו בנושא בעשה לך רב חלק ג
בסוף ייקלטו בישראל גרי-הצדק בלבד ואעפי"כ, מובטח לנו, שלעתיד לבוא כאשר תמלא הארץ דעה את ה', ואז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא בשם ה' ולעבדו שכם אחד, יידחו אותם גרים גרורים מישראל. וכך אמרו בברייתא : תניא ר' יוסי אומר, לעתיד לבוא באים עובדי כוכבים וכו' ונעשו גרים גרורים, ומניחים תפלין בראשיהם ותפלין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם. כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו וגו' וכל אחד מנתק מצוות והולך והקב"ה הולך ומשחק שנאמר יושב בשמים ישחק (ע"ז ג :(. הרי שלדעת ר' יוסי, גם לעתיד לבוא עתיד הקב"ה למצוא את הדרך להרחיק את הגרים הגרורים ממחנה ישראל ורק גרי צדק יזכו להקלט בישראל, כחזון נבואת ישעיה : "כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב" )ישעיה יד) והכונה לימות המשיח כפירוש רש"י ורד"ק, ה' יזכנו לראותם בב"א.